הכנס העולמי ה-3 למניעת אבחון יתר, ד"ר רונן ברקת

הכנס השלישי העולמי בנוגע לאבחון יתר, התרחש השנה (2015) בוושינגטון ב-NHS. אבחון יתר הוא אבחון של מחלה אשר לא היתה צפויה לגרום למחלה לולא אובחנה. בנוסף, אבחון יתר מהווה ביטוי כללי המתאר שימוש יתר בבדיקות ואבחונים רפואיים. בכנס חברו יחד מכל העולם אנשי ונשות רפואה ומחקר על מנת להתעדכן בשיטות לזיהוי וחקר של תופעות אבחון היתר, הכוחות המניעים לאבחון יתר, תוצאות אבחון יתר וכיצד לתקשר עם מטופלים ומטופלים בנוגע לנושא זה.

הצגתי בכנס מחקר שבוצע בהנהלה ראשית של קופת חולים כללית, בשיתוף פרופ' וינקר וד"ר דורון קומניטשר. בשנים האחרונות הולך ומסתבר הגבלת ביצוע בדיקות סקר לגיל בלבד, אינו מספיק. יש להתחשב בתוחלת חיים צפויה ולא רק בגיל על מנת להמנע מביצוע בדיקה מיותרת לאדם עם תוחלת חיים צפויה קצרה מכדי לאפשר תועלת מהבדיקה (משך זמן ממוצע של 10 שנים של ביצוע בדיקות סקר נפוצות עד לתחילת תועלת). השתמשנו במאגרי המידע הממוחשבים של הכללית על מנת לחשב תוחלת חיים צפויה באמצעות ציון שונברג, ובדקנו כמה מטופלים אשר תוחלת החיים שלהם קצרה מכדי להפיק תועלת בבדיקות סקר - בפועל מבצעים בדיקות אלו והאם ניתן לזהות גורמים המעודדים צורה זו של אבחון יתר. נמצא כי בממוצע כל שנה כ-10,000 מטופלים עם תוחלת חיים קצרה מ-10 שנים, מבצעים בדיקות דם סמוי למרות שישנה סבירות גבוהה יותר שיפגעו בשל כך מאשר שיפיקו מכך תועלת. בדומה כ-2,000 נשים בעלות תוחלת חיים קצרה מבצעות בדיקה ממוגרפיה. ישנם ממצאים המעידים על אפשרות שתכנית המדדים ומערך התזכורות, מהווים גורם מניע לאבחון יתר זה, בשל העובדה שאינם מתייחסים לתוחלת חיים צפויה אלא רק לגיל.

לקריאת התקציר - לחץ/י כאן