חדשות 11.04.2015

מחקר איתר לראשונה שינויים ביולוגיים אצל הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית

לפי מחקר שנערך באוניברסיטת "קולומביה", ביו-מרקרים ספיציפיים במערכת החיסונית מצביעים על כך שחולה סובל מהמחלה, שנחשדה בעבר כהפרעה פסיכולוגית

מבחנות, בדיקת דם (צילום: אילוסטרציה)
מבחנות, בדיקת דם (צילום: אילוסטרציה)

אצל חולים הסובלים מ-CFS – תסמונת העייפות/התשישות הכרונית (Myalegic encephalopathy) - התגלו שינויים ברורים במערכת החיסונית; כך נקבע במחקר חדש, שפורסם בסוף השבוע בכתב העת Science Advances.

"זו הראייה הפיזית המוצקה הראשונה ש-CSF/ME היא מחלה ביולוגית ולא כפי שהעריכו לעתים עד כה שמדובר בהפרעה פסיכולוגית", מסרו החוקרים מאוניברסיטת קולומביה בארה"ב. בעבר כונתה המחלה "מחלת היאפים".

"זו הראייה הפיזית המוצקה הראשונה ש-CSF/ME היא מחלה ביולוגית"

עד כה התאפשר לרופאים לאבחן את המצב רק בהתאם לדיווחי המטופל על התסמינים שהוא חווה – בעיה שהובילה רבים מהם לבטל את ההגדרה שמדובר במחלה. הם חשבו שמדובר בבעיה פסיכולוגית או כזו הקשורה לטראומה נפשית או לחוסר איזון הורמונלי.

המחקר החדש מצא תבניות ספציפיות ב-51 סמנים ביולוגיים (ביו-מארקרים) אצל אנשים עם ME. הבדיקות שנעשו הראו הבדלים לגבי מי שסובל לתקופה קצרה או ארוכה מהתסמונת.

עתה מקווים החוקרים, שבדיקה שתתמקד במערכת החיסונית תסייע לשפר את האבחון של ההפרעה. תסמיניה נעים בטווח שבין עייפות קיצונית ועד קשיים בריכוז, קשיי זיכרון, כאבי ראש, כאבי מפרקים וכאבי שרירים.

המחקר החדש בדק את הנושא בקרב 298 מטופלים הסובלים מ-CSF/ME. נעשו להם בדיקות שהתמקדו במערכת החיסונית. מולם נעשו בדיקות בכ-350 מטופלים בריאים, ששימשו קבוצת ביקורת.

אצל אנשים שסבלו מהמצב השלוש שנים או פחות נראתה עלייה הדרגתית בכמות וברמות הציטוקינים (Cytokines). במיוחד נמצא ריכוז גבוה ב-nterferon gamma, שנקשרת לתחושת העייפות בעקבות דלקת ויראלית כמו שפעת.

"עתה יש לנו ראיות מאושרות שאין מדובר בבעיה פסיכולוגית אלא ביולוגית ברורה", מסרה המחברת הראשונה של הדיווח על המחקר, ד"ר מאדי הורניג (Mady Hornig). ד"ר הורנינג היא מנהלת המחקר התרגומי במרכז לחקר הדלקות והמערכת החיסונית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה.

ההערכה היא, שבעקבות הממצאים החדשים יואץ תהליך פיתוח השיטות האבחוניות המתקדמות לאחר שאנשים יחלו לסבול מהעייפות וגם יפותחו אסטרטגיות טיפוליות חדשות, שיתמקדו בסמנים המוקדמים הללו המתגלים בדם.

יש כיום כמה תרופות שיכולות להפחית את רמות הציטוקינים ויש להן פוטנציאל לסייע לסובלים מהעייפות הכרונית. אבל יש צורך בתרופות מתקדמות יותר, קבעו החוקרים. לדבריהם, יידרשו מחקרי המשך לפני שיחלו ניסויים קליניים.

המחקר תומך בטענות קודמות שהועלו ממחקרים אחרים, שה"טריגר" ל-CFS הם נגיפים. ההערכה היא, שהמערכת החיסונית נכשלת בתגובה אליהם.

ד"ר הורניג סבורה, כי אצל חולי CFS/ME יש הצפה בציטוקינים במשך עד כ-3 שנים, נקודת זמן שבה המערכת החיסונית מפגינה את תשישותה. כאשר מתחיל להיראות שיפור בתגובה הציטוקינית ורמות המולקולות הללו יורדות – נרשמת רגיעה וירידה בעוצמת המחלה.

ה-CFS/ME נפוצה יותר בקרב נשים לעומת גברים. בדרך כלל היא מתחילה להתפתח בתחילת שנות ה-20 של האדם ועד אמצע שנות ה-40 שלו. גם ילדים יכולים לסבול ממנה, בדרך כלל בטווח הגילים 15-13. רוב מקרי ה-CFS/ME הם מתונים, אבל יש אנשים שסובלים מתסמינים שהולכים ומחירים עם הזמן עד שהם מתקשים לבצע פעולות יום-יום פשוטות ביותר כמו צחצוח שיניים.

למאמר בכתב העת המדעי לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  תסמונת העייפות הכרונית,  מחקר,  CFS,  Myalegic encephalopathy,  מערכת החיסון,  אוניברסיטת קולומביה
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו