חדשות 22.04.2015

מחקר: MRI של הכבד מדויק יותר מביופסיה להערכת מאזן הברזל בגוף

חוקרים בארה"ב בחנו את דיוק הבדיקה בחולי אנמיה חרמשית ותלאסמיה הנדרשים לקבל עירויי דם תכופים המשבשים את משק הברזל בגוף

בדיקה רפואית (צילום: אילוסרטציה)

צוות רופאים וחוקרים ממכון המחקר של בית החולים האוניברסיטאי לילדים בלוס-אנג'לס (CHLA) ומבית הספר לרפואה של אוניברסיטת "הרווארד", דיווח בסוף השבוע לכתב העת המקוון Magnetic Resonance, כי הוכח שהדמיית MRI מדויקת יותר מביופסיה של הכבד לצורך קביעת מאזן הברזל הכללי אצל חולי אנמיה חרמשית ומחלות נוספות, שהטיפול בהן דורש עירויי דם.

מחקר זה הוא המשכה של עבודת מחקר חלוצית קודמת לגבי שימוש בטכנולוגיית MRI למדידה לא-פולשנית של הברזל בכבד.

"רמת הדיוק של ה-MRI מסתמנת כגדולה הרבה יותר מכפי שהוערכה", אמר ראש צוות המחקר

הקרדיולוג ד"ר ג'ון ווד, שהוא גם בעל תואר שלישי בהנדסה ביו-רפואית ופרופסור לרפואת ילדים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, הסביר כי "מדידת 'משק הכבד' תוך שימוש ב-MRI בטוחה ובוודאי פחות כואבת למטופל. במחקר הנוכחי הראנו שזו גם המדידה המדויקת יותר".

תלאסמיה (Thalassemia) ומחלת אנמיה חרמשית הן שתי מחלות דם המתאפיינות במספר קטן מהנורמה של כדוריות דם אדומות בעלות הומוגלובין הולם הדרוש להעברת חמצן לגוף. הטיפול הטיפוסי הניתן לחולים במחלות הללו מחייב עירויי דם אחת ל-3 שבועות. אלא שכל עירוי משבש את מאזן הברזל, מוסיף כמויות שאינן נדרשות ותוצאותיו עלולות לכלול נזק לאיברים שונים ובמיוחד לכבד, עד כדי מוות.

טיפול בעירויים מחייב לטפל בחולים בקבוצת תרופות עם חומרים סופחים (Chelating agents), לשם סילוק עודפי הברזל ולשם ניטור מאזן הברזל הכולל של הגוף.

בעבר, ילדים שהיו חולי תלאסמיה ואנמיה חרמשית היו צריכים לעבור ביופסיות כבד (הליכים כואבים לכשעצמם) אחת לשנה עד שנתיים לצורך ניטור רמות הברזל. ביופסיית כבד עלולה לגרום גם לדימום מסוכן ויכולות שלא לייצג את התמונה האמיתית בכבד, בשל מיקומה של הבדיקה.

במחקר הנוכחי נטלו חלק 49 חולים שעברו טיפול באמצעות תרופה סופחת ניסיונית. תחילה מדדו וניטרו החוקרים את כמות הברזל אצל חולים שעברו עירוי דם וכן נמדדו כמויות חומר הסופח שצרכו – כל זאת כדי לקבל תובנות בדבר השינויים הצפויים ברמות הברזל בגוף.

באמצעות MRI נעשתה הערכה לגבי הצטברות הברזל בכל הכבד – מה שסילק אפשרות של טעות אנליטית והשתנות מובהקת של הדגימה בנטילת הביופסיה. בהתאם לחלק הכבד שממנו נעשתה הדגימה התברר, שטעות הדגימה היתה בין 0.9% ל-44%.

רמת הברזל בכבד נמדדה אצל אותם 49 חולים באמצעות MRI ואחר כך כעבור 3, 6, 12, ו-24 חודשים מעירוי הדם. שימוש בסימולציה מתמטית העלה, כי מדידת הברזל בכבד ב-MRI היתה יותר מדויקת גם בהשוואה לביופסיה הפיסית הטובה ביותר האפשרית. "מעשית, רמת הדיוק של ה-MRI בהשוואה לביופסיה מסתמנת כגדולה הרבה יותר מכפי שהוערכה קודם לכן", הדגיש ד"ר ווד.

לתמצית המחקר לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  אנמיה חרמשית,  MRI,  ביופסיה,  דגימה,  ברזל,  עירוי דם,  תלסמיה
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו