מאמר מרכזי 14.04.2015

ראיון עם ד"ר לסלי לובל- מומחה למחלת האבולה

ההתפרצות הנוכחית של מגפת האבולה במערב אפריקה מוסיפה לגבות חיי אדם. בימים האחרונים המגפה מופיעה בכותרות החדשות לצד הסטטיסטיקות המבהילות המדווחות על יותר מ- 900 איש שכבר מתו כתוצאה מהידבקות

ההופעה הראשונה של נגיף האבולה התרחשה בשני התפרצויות שאירעו במקביל בסודן ובקונגו בשנת 1976.  ההתפרצות הנוכחית החלה בגינאה במרץ והתפשטה לסיירה ליאון, ליבריה וניגריה.

ד"ר לסלי לובל, סגן ראש המחלקה למיקרוביולוגיה, הימונולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שותף למאמצים למצוא טיפול למחלה במשך יותר מעשור.
הוא חבר בקונסורציום המכונה Consortium for Immunotherapeutics Against Viral Hemorrhagic  Fevers שקיבל מימון של 28 מיליון דולר מ- National Institutes of Health (NIH) של ממשלת ארה"ב ומטרתו לקדם פיתוח טיפולים לאבולה.

ד"ר לובל, ספר לנו קצת על ההתפרצות הנוכחית, שהיא הקטלנית ביותר שדווחה עד כה.
עם ההתחממות הגלובלית והגלובליזציה אנו רואים תהליך שבו המערכת האקולוגית הטבעית של הנגיף הולכת ומתרחבת. המערכת האקולוגית של הנגיף נעה ומתפשטת מהאזור של מרכז אפריקה בו החל הוירוס, לכיוון שאר היבשת.

מדוע הנסיונות לבלום את ההתפשטות נכשלים?
התשובה לכך פשוטה ביותר- הממשלות של המדינות הנגועות צריכות לבודד את האזרחים החולים אך אין להן את היכולות לעשות כן. כרגע, בידוד (Quarantine) מוחלט הוא הפתרון היחידי. הסיבה להתפשטות המגפה הינה חוסר היכולת של הממשלות לשלוט באוכלוסיות שלהן.

האם עלינו לחשוש מהגעת המגפה לישראל?
ברמה התיאורטית קיים סיכוי קטן מאד. אך גם אם יקרה מקרה כזה, משרד הבריאות בישראל מודע לכך ואף פרסם הנחיות מיוחדות לציבור ולבתי חולים כיצד להתנהג במקרה ויש חשש להדבקה. צריך לזכור שהמחלה איננה מועברת באוויר ועל כן, גם אם היא מגיעה למדינה עם מערכת בריאות מפותחת כמו בישראל, לא אמור להית קושי בהתמודדות עם הנגיף.

מדוע אין בעצם עדיין טיפול או חיסון לאבולה?
אבולה היא אחת מתוך קבוצה של מחלות שלחברות הפארמה הגדולות אין תמריץ להשקיע כספים בפיתוח טיפול בהן, מכיוון שהן משפיעות על מעט מאד אנשים באופן יחסי. ה"מזל" שלנו הוא שממשלת ארה"ב מגלה עניין רב בנושא, ולכן, מזרימה כספים רבים למציאת טיפול וחיסון.
חשוב לציין, כי הבעייתיות בפיתוח חיסון היא מגוון הזנים של האבולה. יש צורך בפיתוח חיסונים שונים לכל אחד מהזנים או חיסון שיחסן מפני כל הזנים. אולם, ישנו כבר חיסון ניסויי שפותח ע"י צבא ארה"ב, שהראה יעילות בקופים אך הוא מתאים רק לזן אחד של הוירוס (לזן שזוהה כגורם להתפרצות הנוכחית- הזאיר אבולהוירוס). בסך הכל אני חושב שנצליח למצוא טיפול בסופו של דבר.

מהן ההערכות שלך לגבי מקור המחלה?
את וירוס המרבורג (Marburg) השייך לאותה משפחה של וירוסים (פילווירוסים) מקובל לייחס כיום לעטלפי פירות. ההשערה האישית שלי היא שגם האבולה מגיעה ממין כלשהו של עטלפים אלו, אף על פי שהעדויות לכך הן נסיבתיות ואפידמיולוגיות בלבד. יש לציין שכל הנסיונות לאתר את הוירוס במושבות של עטלפי פירות לא נשאו פרי.
לפני מספר ימים דווח על ZMapp- תרופה  שניתנה לעובדי המיסיון האמריקאים וככל הנראה הצילה את חייהם. ספר לנו קצת על הטיפול.
החברה שפיתחה את הטיפול (Mapp) הינה חלק מהקונסורציום שאני חבר בו. מדובר בקוקטייל של נוגדנים והטיפול אפקטיבי רק כאשר הוא ניתן לאחר ההדבקה. עדיין אין דרך להפיקו בכמות שיכולה להיות יעילה,כלומר, הקוקטייל צריך לעבור אופטימיזציה.

ספר לנו בבקשה על הטיפול שאתה מפתח?
אני פועל כחלק מקבוצה של חוקרים שהקימו קונסורציום בו חבר גם צבא ארה"ב, שבמסגרתו נעשים נסיונות לפתח טיפולים לאבולה באמצעות נוגדנים אנושיים.
במעבדה שלי אני עובד על קוקטייל אחר של נוגדנים מונוקלונאלים הפועל על עקרון דומה אך מיועד לזנים אחרים של אבולה (סודן ו- Bundibugyo) בנוסף לוירוס מרבורג ששיך למשפחת הוירוסים של האבולה. אני פועל כבר יותר מ-12 שנה באוגנדה בנסיון לאתר ולבודד את המרכיבים נוגדי הוירוס בדמם של אנשים ששרדו את המחלה. פיתחנו שיטה דיאגנוסטית לזיהוי מדויק של נוגדנים לאבולה שמאפשרים לנו לאמת את האבחנה של אבולה בשורדים שאנו מאתרים.

כיצד אתה רואה את עתיד הטיפול באבולה?

אני חושב שלזן שגורם להתפרצות הנוכחית יהיה טיפול זמין בזמן הקרוב. לגבי הטיפול שאני עובד עליו כנגד זנים אחרים של אבולה, אני מאמין שנראה את התוצאות תוך 3-5 שנים.

נושאים קשורים:  מאמר מרכזי,  לסלי לובל,  מגיפת האבולה
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו