מחקרים 26.11.2015

טיפול בסטטינים כמניעה ראשונית עלול להכפיל את הסיכון לסכרת

במחקר רטרוספקטיבי טיפול בסטטינים באנשים ללא מחלות רקע משמעותיות נקשר לסיכון כמעט כפול, בהשוואה לנחקרי ביקורת, להופעת סכרת וסיבוכי סכרת. מינון גבוה יותר מעצים את הסיכון

סטטינים (צילום: אילוסטרציה)
סטטינים (צילום: אילוסטרציה)

לאור השימוש המתרחב בסטטינים מתגברים החששות באשר לסכנות ארוכות הטווח של הטיפול. שורה של עבודות הצביעה על הקשר בין הטיפול בקבוצת התרופות להתפתחות סכרת, הן במנגנון מטבולי ישיר והן כפועל יוצא מירידה בפעילות הגופנית והשמנה. ואולם בידוד הקשר ממשתנים מתערבים אינו פשוט מאחר ורב המחקרים בסטטינים מבוצעים באוכלוסיות בעלות סיכון מטבולי גבוה. על רקע הדברים חוקרים אמריקאיים סקרו מדגם של נחקרים בריאים שטופלו בסטטינים כמניעה ראשונית במטרה לבדוק האם הקשר בין סטטינים לסכרת נותר בעינו גם בהעדר גורמי סיכון משמעותיים. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת  Journal of General Internal Medicine.

לטובת המחקר הרטרוספקטיבי נאספו נתונים רפואיים ודמוגרפיים אודות מבוטחים של חברת ביטוח רפואי המבטחת אנשי צבא ארה"ב (TRICARE) בין השנים 2003 ל 2012. משתתפי המחקר סווגו לשתי קבוצות על סמך השימוש בסטטינים – מטופלים דרך קבע בתכשיר כלשהו מקבוצת התרופות ונחקרים שלא נטלו סטטינים במהלך התקופה הרלוונטית למחקר. לא נכללו במחקר מטופלים שחלו במחלות לב וכלי דם, במועד שנקבע כתחילת המחקר, וכן מטופלים עם מחלות כרוניות העלולות להשפיע על תוחלת חייהם ומטופלים עם כל מרכיב חיובי באינדקס התחלואה של צ'רלסון (Charlson comorbidity index), פרט לסכרת. החוקרים ערכו צימוד מחקרי בין משתמשי הסטטינים לבין משתתפי הביקורת המבוסס על התאמת ציוני נטייה שחושבו על סמך 42 משתנים רפואיים ודמוגרפיים. המעקב נמשך 7 שנים בממוצע. תוצאות המחקר העיקריות היו הופעה של סכרת חדשה, סיבוכי סכרת ועודף משקל/השמנה.

בסה"כ נסרקו רשומות של 25,970 מטופלים בריאים (3,982 משתמשים בסטטינים ו 21,988 בני אדם שלא נטלו סטטינים בתקופה הנחקרת). מתוך המדגם 3,351 משתמשים הוצמדו ל 3,351 משתתפי ביקורת תוך התאמה לציוני נטייה. מהניתוח הסטטיסטי עולה כי שיעור הופעת הסכרת עמד על 30.9% בקרב משתמשי הסטטינים לעומת 19.4% בקרב הלא משתמשים. הסיכוי להופעת סכרת היה גבוה משמעותית בקרב משתמשי הסטטינים (יחס סיכויים 1.87, 95% רווח בר סמך 1.67-2.01), כך גם הסיכוי לסכרת המלווה בסיבוכים (יחס סיכויים 2.50, 95% רווח בר סמך 1.88-3.32) והסיכוי להשמנה (יחס סיכויים 1.14 (1.04-1.25)). הסיכון לסכרת היה גבוה יותר ככל שהטיפול בסטטינים היה אינטנסיבי יותר.

לסיכום, המחקר הנוכחי מצטרף לשורת המחקרים המצביעים על הקשר בין סטטינים לסכרת. הפעם מדובר במדגם של משתתפים מבוגרים בריאים, בשונה מרב המחקרים הקודמים שכללו מטופלים בסטטינים בסיכון מטבולי גבוה מה שבהכרח מערפל את הממצאים. גם המחקר הנוכחי איננו חף ממגבלות, ראשית מדובר בסקירה רטרוספקטיבית על חולשותיה, שנית – סביר להניח שקבוצת המטופלים שקיבלה טיפול בסטטינים כמניעה ראשונית שונה במכלול גורמי הסיכון המטבוליים שלה מקבוצת הביקורת שבה לא הייתה הצדקה לטיפול דומה. ועדיין, על אף הסייגים, מדובר בקשר מובהק ומשמעותי שעולה ממספר מחקרים לאורך השנים.

מקור:

Mansi I et al. Statins and new-onset diabetes mellitus and diabetic complications: A retrospective cohort study of US healthy adults.
J Gen Intern Med 2015 Nov; 30:1599. (http://dx.doi.org/10.1007/s11606-015-3335-1)

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  סטטינים,  השמנה,  סיבוכי סוכרת,  סוכרת
תגובות