מחקרים 21.01.2016

טיפול ממושך באופיואידים מעלה סיכון לדכאון

מחקר שהקיף יותר ממאה אלף בני אדם מצביע על סיכון גבוה לדיכאון בקרב חולים הנוטלים אופיואידים, הסיכון עולה לאחר כחודש ומתעצם בטיפול ממושך אך איננו תלוי מינון

לאחרונה מתרבים המחקרים הקושרים בין שימוש ארוך טווח באופיואידים לבין ירידה במצב רוח ונטיה לדכאון. ברב העבודות הקשר עומד בעינו גם לאחר ניפוי משתנים מתערבים ותקנון מתבקש, ולרב מאתגר, להשפעת הכאב עצמו על מצב רוחם של החולים. מחקר נוסף, הפעם של קבוצת חוקרים אמריקאיים, בדק האם הנטיה לדכאון כתוצאה משימוש באופיואידים תלויה במשך הטיפול ובמינון התרופות. ממצאי העבודה פורסמו לאחרונה בכתב העת ANNALS OF FAMILY MEDICINE.

לטובת העבודה החוקרים סקרו נתונים של שלוש עוקבות -
(Veterans Health Administration (VHA, (בין השנים 200-2012),
(Baylor Scott & White Health (BSWH ו-
(Henry Ford Health System (HFHS (בין השנים 2003 -2012).
70,977 מטופלים בני 18 עד 80  13,777 ,VHA במטופלים ב BSWH ו 22,981 מטופלים ב HFHS ללא היסטוריה של דכאון החלו ליטול אופיואידים בתקופת המחקר. משך הטיפול חולק לפרקי זמן של 1-30 ימים, 31-90 ימים ויותר מ 90 ימים.
מינון התרופות סווג על פי שווה ערך מורפיני morphine equivalent dose אחד עד חמישים מ"ג ליום, 51-100 מ"ג ליום ויותר מ 100 מ"ג ליום. הניתוח הסטטיסטי בוצע תוך תקנון לכאב וערפלנים נוספים.

הארעות של דכאון חדש הקשור לשימוש באופיואידים נאמדה ב 12% בעוקבת ה VHA, ב 9% במדגם ה BSWH וב 11% במדגם ה HFHS. בהשוואה לטיפול קצר (1-30 ימים) הסיכון לדכאון עלה ככל שהשימוש בתרופות התארך – יחס הסיכון בשימוש של 31-90 ימים נע בין 1.18 במדגם ה VHA
(95% רווח בר סמך 1.10-1.25) לבין 1.33 ב HFHS (רווח בר סמך 1.16-1.52). טיפול ארוך מ 90 ימים נקשר ליחסי סיכון גבוהים אף יותר – 1.35 ב VHA עד 2.05 ב HFHS. מינון או מנה מצטברת של אופיואידים לא נקשרו לעליה בסיכון לדכאון.

לסיכום, שימוש הארוך מחודש ימים במשככי כאב אופיואידים מעלה סיכון לדכאון בצורה משמעותית. הסיכון גובר ככל שמשך הטיפול מתארך, אך איננו תלוי במינון התכשירים. החוקרים מציינים כי מטפלים רבים נוטים להתייחס לירידה במצב הרוח של חולים הסובלים מכאב כרוני כתגובה הגיונית ומתבקשת למצבם שעה שבחלק מהמקרים המרכיב האפקטיבי מושרה דווקא על ידי הטיפול התרופתי לכאב.

מקור:

Prescription Opioid Duration, Dose, and Increased Risk of Depression in 3 Large Patient Populations Jeffrey F. Scherrer, PhD1,2, doi: 10.1370/afm.1885 Ann Fam Med January/February 2016 vol. 14 no. 1 54-62

ערך: ד"ר צבי שליטנר

נושאים קשורים:  מחקרים,  כאב כרוני,  אופיאטים,  אופיואידים
תגובות
 

הסיבה להתפתחות של דיכאון בחולים המטופלים באופיודים נובעה מכך החומר זה פוגעה בפעילות של האנזים 5-deiodinase שתפקידה להופול את הורמון T4 להורמון פעיל T3. רמה נמוכה של הורמון ט3 גורם לירידת החום לתחת ל 37 מעלות, דיכאון, נשירת שיער, עייפות, השמנה ותופעות רהות אחרות.
דר אץ ארדיטי