כמה פעמים אנחנו מביטים בחולה ומיואשים מחוסר יכולתנו למנוע מחלה שכמעט בוודאות עומדת להתפרץ? חולים הסובלים ממשקל עודף, שומנים גבוהים, יתר לחץ דם, אי סבילות לגלוקוזה או סכרת נמצאים בסיכון גבוה מאד לחלות במחלות לב כליליות או אירוע מוחי.
איך נוכל לעזור לחולה לקחת אחריות ולהכיר בכך שהוא יכול לעזור לעצמו?
לעתים קרובות אני מסבירה שלפני 20 שנה התייחסנו אל כל אחת מן המחלות הללו בנפרד. היום אנו מתייחסים אליהן כקבוצה שאנחנו קוראים לה "הסינדרום המטבולי". בציור/מודל השינוי בצבעי הספקטרום מכחול לאדום מדגים את הסכנה שמחמירה עם ריבוי המחלות.
כשאני מראה את המודל הזה לחולים הלוקים בחלק מן המחלות הנ"ל הם אומרים "אני לא רוצה להיות שם", "כמה מהר ניתן ליפול במדרון החלקלק....".
"אני צריך לקחת את עצמי בידיים וברגליים" כך אמר פציינט מלא מוטיבציה לעשות הליכה.
תמונה זו יכולה להוות הקדמה לראיון המוטיבציוני, או הסברים אחרים לגבי לחץ דם, הדרכה בהרגלי תזונה, וכו'.