מחקר זה העריך את הקשרים האפשריים שבין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (attention deficit/hyperactivity disorder – ADHD) להפרעות פסיכיאטריות נלוות בקרב מבוגרים.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 232 מבוגרים שהיו עם ADHD בילדות (חציון גיל: 27.0 שנים, 72% גברים) ו- 335 משתתפי ביקורת ללא ADHD (חציון גיל: 28.6, 63% גברים), אשר אותרו מבין כל הילדים שנולדו בין 1976 ל-1982 ונשארו לגור ברוצ'סטר, מינסוטה, ארה"ב, אחרי גיל חמש. כל המשתתפים עברו ראיונות נוירו-פסיכיאטריים (M.I.N.I.) להערכת סטטוס עדכני של ADHD ונוכחות הפרעות פסיכיאטריות נלוות.
מבין 232 מבוגרים שהיו עם ADHD בילדות, 68 (29.3% בסך הכל, 49 גברים ו-19 נשים) היו עם ADHD גם בבגרותם. בהשוואה למשתתפי ביקורת שהיו ללא ADHD בילדותם ומשתתפים שהיו עם ADHD בילדות אך לא בבגרות, מבוגרים עם ADHD נטו יותר, באופן מובהק, לסבול מכל אחת מ-12 תחלואות הלוואי הפסיכיאטריות שנבדקו. הקשרים נותרו מובהקים או כמעט מובהקים לאחר תיקנון לפי מין, כאשר הפרעות פסיכיאטריות עם תסמינים מוחצנים היו נפוצות ביותר בקרב גברים (74%) בעוד שהפרעות פסיכיאטריות עם תסמינים מופנמים היו נפוצות יותר בקרב נשים (58%).
מחקר זה האיר את הקשר שבין ADHD שנמשכת גם בבגרות לסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות נלוות בקרב גברים ונשים מבוגרים.
מקור:
Kouichi Yoshimasu, William J. Barbaresi, Robert C. Colligan, Robert G. Voigt, Jill M. Killian, Amy L. Weaver, Slavica K. Katusic
Adults With Persistent ADHD
Gender and Psychiatric Comorbidities—A Population-Based Longitudinal Study
Journal of Attention Disorders
DOI: 10.1177/1087054716676342 | First Published November 19, 2016
http://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/1087054716676342