מחקרים 26.01.2017

טיפול במעכבי RAS למטופלים עם מחלת לב איסכמית שאינם סובלים מאי ספיקת לב – מטא-אנליזה

מתוצאות מטא-אנליזה המתפרסמת ב- BMJ עולה כי לא נמצא יתרון במתן תרופות מעכבות רנין-אנגיוטנסין למטופלים עם מחלת לב איסכמית יציבה, שאינם סובלים מאי ספיקת לב, בהשוואה למתן טיפולים אחרים

מחקרים קודמים הראו כי תרופות המעכבות את מערכת הרנין-אנגיוטנסין (RASi) הובילו להפחתת הסיכון למאורעות קרדיווסקולרים ולתמותה כללית בהשוואה לפלצבו בקרב מטופלים עם מחלת לב איסכמית, גם אלו מהם שלא סבלו מאי ספיקת לב, או מיתר לחץ דם. תוצאות מחקרים אלו הובילו למסקנה כי ל- RASi השפעה מגינה על כלי הדם. במחקר המתפרסם כעת ב- BMJ, ביקשו החוקרים להעריך את יעילותן של תרופות מעכבות RAS בקרב מטופלים עם מחלת לב איסכמית שאינם סובלים מאי ספיקת לב, בהשוואה לקבוצות ביקורת תחת טיפול תרופתי שונה, או תחת פלצבו.

לצורך כך ערכו החוקרים סקירת ספרות תוך שימוש במאגרי המידע PubMed, EMBASE ו- CENTRAL, בחיפוש אחר מחקרים אקראיים, שכללו לפחות כ- 100 משתתפים ומעקב של לפחות שנה אחת, בהם נעשתה השוואה בין RASi לפלצבו או לטיפול פעיל אחר במטופלים עם מחלת לב איסכמית יציבה, וללא אי ספיקת לב. התוצאות העיקריות שהוגדרו היו מוות מסיבה כלשהי, מוות על רקע לבבי, אוטם לבבי, אנגינה פקטוריס, אירוע מוחי, או אי ספיקת לב.

לצורך מטא-אנליזה נכללו 24 מחקרים עם 61,961 משתתפים שייצגו מעקב של 198,275 שנות אדם. מהמחקרים שנכללו, כ- 18 השתמשו בפלצבו בעבור קבוצת הביקורת, ו- 7 בטיפול פעיל (במחקר CAMELOT נעשתה השוואה הן לפלצבו והן לטיפול באמלודיפין). קבוצות הביקורת בהן ניתן טיפול חליפי כללו טיפול בחוסמי תעלות סידן (ארבעה מחקרים), תיאזידים (מחקר אחד) וטיפול קונבנציונלי (שני מחקרים). ב- 19 מחקרים נכללו משתתפים עם לחץ דם סיסטולי ממוצע נמוך מ- 140 mmHg בראשית המחקר. מניתוח הנתונים עולה כי מעכבי RAS הובילו להפחתה של תמותה מכל סיבה (rate ratio 0.84, 95% CI 0.72-0.98), תמותה על רקע לבבי (0.74, 0.59-0.94), אוטם לבבי (0.82, 0.76-0.88), ואירועים מוחיים (0.79, 0.70-0.89) בהשוואה לפלצבו, אך לא כאשר נעשתה השוואה לטיפולים פעילים אחרים. בניתוח שנעשה באמצעות מטא-רגרסיה נמצא כי יתרונם של RASi בהשוואה לפלצבו היה תלוי בשיעורים של האירועים שהוגדרו בקבוצת הביקורת, כך שיתרון זה היה מובהק אך ורק במחקרים בהם נראה שיעור גבוה של אירועים בקבוצת הביקורת (מעל 14.10 אירועי תמותה, ומעל 7.65 אירועי תמותה לבבית ל- 1000 שנות אדם), אך לא במחקרים בהם שיעור האירועים היה נמוך.

לסיכום, בקרב מטופלים עם מחלת לב איסכמית יציבה, וללא אי ספיקת לב, מעכבי RAS הובילו לירידה בשיעורם של אירועים קרדיווסקולרים ותמותה רק כאשר הושוו לפלצבו, וגם אז, יתרונם בא לידי ביטוי בעיקר כאשר נעשתה השוואה לקבוצות ביקורת בהן נראה שיעור גבוה של אירועים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלו אינם תומכים ביתרון כלשהו לתרופות מעכבות RAS בהשוואה לטיפולים פעילים אחרים בקרב אוכלוסיית מטופלים זו.

מקור:

Bangalore, S., Fakheri, R., Wandel, S., Toklu, B., Wandel, J. and Messerli, F.H., 2017. Renin angiotensin system inhibitors for patients with stable coronary artery disease without heart failure: systematic review and meta-analysis of randomized trials. bmj356, p.j4.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  RASi,  מחלת לב איסכמית
תגובות