במחקר קליני אקראי ומבוקר-פלצבו בן 12 חודשים נבדקה ההשפעה של תרופות ממשפחת הסטטינים (מיוצגות על ידי סימבסטטין, simvastatin, אשר משווקת בישראל תחת השם המסחרי Simvacor) על סמנים ביולוגיים של מחלת אלצהיימר בנוזל המוח והשדרה (CSF) בקרב מטופלים בוגרים בעלי תפקוד קוגניטיבי תקין.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו מטופלים בגילאי 45-64 ללא טיפול קודם בסטטינים ועם תפקוד קוגניטיבי תקין ורמות כולסטרול תקינות או מעט גבוהות מהתקין. ארבעים ושישה מטופלים השלימו שנה במחקר על פי הפרוטוקול (25 בקבוצה שקיבלה סימבסטטין ו-21 בקבוצת הפלצבו). סימבסטטין ניתנה במחקר במינונים עולים עד 40 מ"ג/יום. הרמות של Aβ42, רמת טאו כוללת ו- p-tau181ב-CSF נמדדו בנקודת ההתחלה ולאחר 12 חודשי טיפול. החוקרים השתמשו בניתוח של שונות משותפת (covariance) על מנת להעריך הבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת השינוי ברמות הסמנים הביולוגיים ביחס לנקודת ההתחלה, תוך תקנון לגיל, מין וסטטוס APOE ε4.
השינויים ביחס לנקודת ההתחלה לא היו שונים באופן מובהק בין שתי הקבוצות במחקר עבור כל אחד מהסמנים הביולוגיים, כאשר ערכי P היו 0.53, 0.36 ו-0.25 עבור Aβ42, רמת טאו כוללת ו- p-tau181ב-CSF, בהתאמה. לא נמצאה השפעה משמעותית של מין, רמת APOE ε4 או רמות ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה (HDL) או טריגליצרידים על קבוצת הטיפול מבחינת כל אחד מהסמנים הביולוגיים (P > 0.18 עבור כולם). עם זאת, נצפה קשר משמעותי בין קבוצת הטיפול ורמת הליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה (LDL) בנקודת ההתחלה מבחינת p-tau181י(P = 0.003), כאשר ככל שריכוזי p-tau181 ב-CSF ביחס לנקודת ההתחלה היו נמוכים יותר, כך הרמה של LDL בנקודת ההתחלה הייתה גבוהה יותר אצל הקבוצה שקיבלה סימבסטטין.
המסקנה העולה מהמחקר היא ששימוש בסטטינים בקרב חולי אלצהיימר ככל הנראה איננו משפיע על הסמנים הביולוגיים של המחלה ב-CSF, אולם ייתכן קשר בין ירידה בריכוז p-tau181 ב-CSF על רקע שימוש בסימבסטטין לבין רמות כולסטרול LDL אצל המטופל.
מקור: