ידוע כי חולי צליאק נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים, ביניהם שפעת, דלקת ריאות ושחפת, אך מעט מאוד ידוע על שכיחות זיהום בקלוסטרידיום דפיצילה (להלן CDI) בקרב חולי צליאק.

במחקר רטרוספקטיבי ארוך-טווח ורב-נבדקים, תוצר של שיתוף פעולה בין חוקרים מאונ' קולומביה בניו יורק וחוקרים מאונ' ארברו בשוודיה, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The American Journal of Gastroenterology, ביקשו החוקרים לבדוק אם חולי צליאק נמצאים בסיכון מוגבר ל-CDI.

קבוצת המחקר כללה 28,339 נבדקים משוודיה שאובחנו כחולי צליאק על סמך ביופסיית מעי בין השנים 1969-2008, וקבוצת הביקורת כללה 141,588 נבדקים ללא צליאק, בעלי נתונים דמוגרפיים דומים. נבדקים בעלי היסטוריה של זיהום CD לפני תקופת המחקר לא נכללו במדגם.

על מנת לבדוק את הסיכון ל-CDI בקרב חולי צליאק בהשוואה לקבוצת הביקורת, השתמשו החוקרים במודל הסיכון היחסי של coxי(cox proportional hazards model).

מנתוני המחקר עולה כי היארעות CDI בקרב חולי הצליאק היתה 56 מקרים ל-100,000 שנות אדם, לעומת 26 מקרים ל-100,000 שנות אדם בלבד בקבוצת הביקורת, קרי, יחס סכנה (hazard ratio) של 2.01 (רווח בר-סמך של 95%: 1.64-2.47; P<0.0001).

עוד נמצא כי חולי צליאק נמצאים בסיכון הגבוה ביותר ל-CDI ב-12 החודשים הראשונים לאחר ביסוס האבחנה (יחס סכנה 5.20; רווח בר-סמך 95%: 2.81-9.62; P<0.0001), אך הסיכון נותר גבוה גם 1-5 שנים לאחר האבחנה בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס סכנה 1.85; רווח בר-סמך 95%: 1.22-2.81; P=0.004). עוד נמצא כי אין הבדל משמעותי בין חולי צליאק לקבוצת הביקורת בהקשר לחשיפה מוקדמת לאנטיביוקה כטריגר להתפתחות CDI.

לסיכום, חולי צליאק נמצאים בסיכון גבוה משמעותית ל-CDI ביחס לאוכלוסייה הכללית. ממצא זה תואם את הידע המוקדם שיש לנו לגבי הסיכון המוגבר של חולי צליאק לזיהומים אחרים, ותומך באפשרות של קיום הבדלים בחיסוניות כמו גם בהרכב הפלורה במעי של חולי צליאק.

מקור:

Lebwohl B, Nobel YR, Green PHR, Blaser MJ, Ludvigsson JF. Risk of Clostridium difficile Infection in Patients with Celiac Disease: A Population-Based Study. Am J Gastroenterol. 2017 Dec; 112(12):1878-1884.

ערכה: ד"ר זהר מאירי

נושאים קשורים:  צליאק,  קלוסטרידיום דפיצילה,  מחקרים,  זיהומים