VTEי(Venous Thrombo-embolism) הם תופעה מסוכנת בהריון עם תחלואה ותמותה גבוהות. בהריון הסיכון לקרישים עולה פי 5-6, ובנשים עם הפרעות קרישה תורשתיות הסיכון עלול להגיע לפי 34. ההנחיות הקיימות בספרות לטיפול מונע בנשים אלו ללא VTE בעבר מבוסס על מחקרי עוקבה קטנים ונתונים חלקיים. במחקר זה ערך סקר ספרות רחב ורוכזו נתונים מ-36 מחקרים שונים לכדי מטה-אנליזה אחת בניסיון להגדיר אילו מצבים תורשתיים מצדיקים טיפול מונע בנשים אלו.
עוד בעניין דומה
במטה אנליזה נכללו מחקרים משנת 1970 ועד 2016 אשר דיווחו על שכיחות אירועי VTE בהריון בנשים עם הפרעות קרישה תורשתיות שלא קיבלו נוגדי קרישה. המחקרים פורסמו באנגלית ועברו ביקורת עמיתים.
36 מחקרים נכללו במטה-אנליזה. הסיכון ל-VTE ראשון בהריון היה מוגבר בכל סוגי הפרעות הקרישה התורשתיות. ההפרעות שנמצאו בסיכון גבוה יותר ל-VTE היו חסר אנטי-תרומבין (7.3% במהלך הריון, 11.1% לאחר לידה), חסר פרוטאין-Cי(3.2% ו-5.4%), חסר פרוטאין-Sי(0.9% ו-4.2%) והומוזיגוטיות לפקטור-V-ליידן (2.8% ו-2.8%).
הפרעות שבהן הסיכון המשולב ל-VTE בהריון ולאחר הלידה היה נמוך מ-3% כללו הטרוזיגוטיות לפקטור-V-ליידן, הטרוזיגוטיות למוטציית פרותרומבין, או שילוב של שניהם.
לאור ממצאי המחקר החוקרים ממליצים על מתן טיפול מונע לקרישי דם ורידיים בהריון רק לנשים עם חסר אנטי-תרומבין, פרוטאין-C, פרוטאין-S, והומוזיגוטיות לפקטור-V-ליידן, ולא לנשים הטרוזיגוטיות לפקטור-V-ליידן, הטרוזיגוטיות למוטציית פרותרומבין, או שילוב של שניהם.
מקור:
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי