המחקר הנוכחי נבע מכך שבהולנד יש מספר משמעותי של מטופלים אשר מאובחנים ב-HIV לראשונה בשלב שכבר לא ניתן לתת להם טיפול. החוקרים בדקו את היעילות של תכנית חינוכית מעורבת לרופאי משפחה אשר מטרתה היא לעודד בדיקות HIV יזומות.

החוקרים הזמינו רופאי משפחה מהמרכז הרפואי האקדמאי באמסטרדם להשתתף בסדנה בת יומיים המשלבת קווים מנחים של התערבות מבוססת ראיות (evidenced-based practice) יחד עם מספר שיטות לימוד, כולל הרצאות אינטראקטיביות, קבוצות דיון, למידה באינטרנט ומטרות של שיפור איכות.

לצורך ההערכה של השפעת התכנית, הרופאים מילאו שאלונים לפני ואחרי ההשתתפות בתכנית. בנוסף, החוקרים השתמשו במידע מצטבר של שישה חודשים בנוגע לבדיקות מעבדה מ-2010 עד 2015 על מנת להשוות בין ההפניות לבדיקות HIV שניתנו ע"י רופאי משפחה שהשתתפו בתכנית לבין רופאי משפחה שלא השתתפו.

במפגש הראשון השתתפו 150 רופאי משפחה ו-74 רופאים מילאו את שני השאלונים. חציון הציון של השגת מטרות של שיפור איכות היה גבוה והרופאים העריכו ברמה גבוהה את איכות התכנית.

בין השנים 2010 ל-2013, הממוצע השנתי של תיעוד בדיקות מעבדה ל-HIV ירד ב-9.1% בקרב קבוצת הבקרה שכללה 624 רופאים, וב-13.0% בקרב 11 רופאים מקבוצת ההתערבות. לאחר התכנית, הירידה השנתית היתה 2.3% -1.8%, בהתאמה. לפני התכנית, הרופאים בקבוצת ההתערבות הפנו מטופלים לבדיקות מעבדה ל-HIV בשיעור גבוה ב-50% בהשוואה לקבוצת הביקורת. לאחר התכנית, הרופאים בקבוצת ההתערבות הפנו מטופלים לבדיקות מעבדה ל-HIV פי שתיים בהשוואה לקבוצת הביקורת.

המחקר סיפק תיאור מפורט של תכנית התערבותית המבוססת על ראיות חינוכיות וקליניות. החוקרים לא יכלו לשחזר מידע בנוגע להפניות מתועדות לבדיקות מעבדה ל-HIV של מרבית הרופאים משתי הקבוצות. כתוצאה מכך, יש לפרש את התוצאות בצורה זהירה כיוון שהממצאים הללו לא בהכרח משקפים את כל המשתתפים במחקר.

נראה כי התכנית הצליחה לייצב ברמה גבוהה את המגמה היורדת הבולטת בבדיקות בקרב 11 רופאים שהשתתפו בתכנית, מה שמצביע על כך שהתכנית השפיעה על ההתנהגות של הרופאים בנוגע להפניה לבדיקות ל-HIV.

מקור: 

Joore, I,K. et al. (2018) BMC Family Practice 19,36.

 

נושאים קשורים:  חינוך,  רופאי משפחה,  מחלות מין,  טיפול ראשוני,  מניעה,  מחקרים