סינדרום ברדט-בידל (bardet-bidel syndrome, BBS) הוא הפרעה אוטוזומלית רצסיבית נדירה, דיווחים קודמים תיארו שילוב של השמנת יתר וסינדרום מטבולי.

החוקרים תיארו את המאפיינים האנדוקריניים והמטבוליים של אוכלוסייה גדולה של מטופלים עם BBS בהשוואה לאוכלוסיה הבריאה על ידי מדגם מתואם. התוצא העיקרי במחקר זה היה קביעת ההימצאות של הסינדרום המטבולי בקרב משתתפי המחקר.

בסך הכל, השתתפו במחקר 152 משתתפים. 84 (55.3%) מתוכם הינם גברים, גיל ממוצע 1±33.2  שנים. בהשוואה למקרי ביקורת המתואמים לפי גיל, מין, ו-BMI, הגלוקוז בצום וכן רמות האינסולין נמצאו כגבוהות יותר במשתתפים עם BBS (גלוקוז: BBS, 1±5.2 מילימול/ליטר לעומת קבוצת הביקורת, 0.9±4.9  מילימול/ליטר, P =0.04; אינסולין: BBS, 17.0±24.2 פ.מול/ליטר לעומת קבוצת הביקורת 14.8±14.2 פ.מול/ליטר, P<0.001).

טריגליצרידים בסרום נמצאו כגבוהים יותר במשתתפים עם BBSי(1.2±2.0 מילימול/ליטר) בהשוואה לקבוצת הביקורת (0.8±1.3 מילימול/ליטר; P<0.001). עם זאת, רמות הכולסטרול, HDL ו-LDL נמצאו כדומות בשתי הקבוצות.

לחץ דם סיסטולי נמצא גבוה יותר במשתתפים עם BBSי(BBS, 18±135 ממ"כ לעומת קבוצת הביקורת, 16±129  ממ"כ; P=0.02). אלנין טרנסאמינאז נמצא מוגבר ב-34 (26.8%) משתתפים עם BBS, בהשוואה ל-5 (8.9%) משתתפי קבוצת הביקורת (P=0.01).

שיעור הסינדרום המטבולי, שנקבע תוך שימוש בקריטריונים של הפדרציה הבינלאומית לסוכרת, נמצא כגבוה יותר בקבוצת ה-BBSי(54.3%) בהשוואה לקבוצת הביקורת (26% P<0.001,). 26 (19.5%) מהגברים עם BBS נמצאו כהיפוגונודאליים (טסטוסטרון בסרום, 5.3±9.9 מילימול/ליטר) אך הפרעה ביותרת המוח אינה נפוצה. תת פעילות – תת קלינית של בלוטת התריס נמצאה ב-24 מתוך 125 (19.4%) מהמטופלים עם BBS, בהשוואה ל-3 מתוך 65 (4.6%) בקבוצת הביקורת (p=0.01).

לסיכום, תנגודת לאינסולין והסינדרום המטבולי הינם מוגברים במטופלים עם BBS בהשוואה למקרי הביקורת. ישנו צורך בבדיקה נוספת בנוגע לתת פעילות – תת קלינית של בלוטת התריס במטופלים עם BBS.

מקור: 

Mujahid, S. et al. (2018) The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 103(5)

נושאים קשורים:  מחקרים,  BBS,  סינדרום מטבולי,  תנגודת לאינסולין,  השמנת יתר,  תת פעילות בלוטת התריס