איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל הציג אתמול (שני)  בכנס בכפר המכביה, נייר עמדה חדש לפיו, אין להגדיר השמנה כמחלה. "השמנה היא תופעה מורכבת הכוללת מרכיבים רפואיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים", הדגישו מחברי המסמך.

המסמך גם חושף  קיומה של מחלוקת בין הרופאים והוא אף מציין זאת, לאחר שההסתדרות הרפואית (הר"י) והחברה לחקר וטיפול בהשמנה, אחד מאיגודיו, הכריזו לאחרונה כי השמנה היא מחלה כרונית שאיננה נובעת מכשל התנהגותי וכי החולים בה זקוקים לסיוע רפואי.

בנייר העמדה החדש הודגש כי "למרות שהחלטה זו מצטרפת להחלטות שקיבלו ארגוני בריאות בינלאומיים, ובהם ההסתדרות הרפואית האמריקנית (2013), ארגון הבריאות העולמי (1997) ולאחרונה גם הפדרציה העולמית להשמנה (2017) שהגדירו השמנה כמחלה ואף כמגיפה, ההגדרה של השמנה כמחלה שנויה במחלוקת מדעית מתמשכת".

איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל מתריע מפני הגדרת ההשמנה כמחלה והגבלת הטיפול בה לזירה הרפואית בלבד, תוך התעלמות מהיבטים חברתיים וסביבתיים קריטיים. "טיפול נכון בבעיית ההשמנה מחייב התייחסות רחבה הכוללת שינויים במגוון תחומים: אישיים, חברתיים, סביבתיים וכלכליים".

"אין חולק על כך ששכיחות ההשמנה הולכת ועולה, גם באזורים בעולם הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. הגישה הרווחת של התייחסות להשמנה כאל בעיה התנהגותית פרטנית הסתברה כשגויה, משום שהיום ברור שמדובר בממשק מורכב עם גורמים גנטיים, סביבתיים ואחרים, שלא כולם בשליטת הפרט", נכתב בנייר העמדה.

"השמנה כשלעצמה איננה מחלה", מדגישים מחברי נייר העמדה. "השמנה היא הסתגלות פיזיולוגית של הגוף לנסיבות שבהן צריכת הקלוריות עודפת, אם מחמת יתר-אכילה, חוסר בפעילות גופנית או צריכה גבוהה של  ג'אנק פוד. השמנה אכן נקשרת לשכיחות גבוהה יותר של תחלואה כרונית מסוגים מסוימים, אבל המשוואה המשתמעת מכך, כי שמן = חולה, איננה נכונה ואף מזיקה. אין לשכוח כי יש להשמנה מתונה יש  גם יתרונות הישרדותיים בגיל המבוגר.

"ברוב החברות המודרניות, גם בישראל, השמנה היא תולדה של אורח חיים טיפוסי בסביבה מעודדת השמנה (אובסוגנית) במעגל החיים – החל מהתקופה העוברית ועד לזיקנה. דהיינו: שעות עבודה ארוכות ושעות פנאי מצומצמות, פגיעה בניהול חיי משפחה מסודרים הכוללים ארוחות ביתיות בצוותא, חשיפה לפרסום ושיווק אגרסיביים של מזונות מזיקים במקביל ליוקר מחיה גבוה ואי סבסוד מזונות מומלצים, אורח חיים יושבני, אי הטמעת העיסוק בפעילות גופנית כחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך, התעסוקה ובכלל; זיהום אוויר, חשיפה לכימיקלים משבשים הורמונים, הפרעות שינה, עקה נפשית ועוד.

"לכן, מדיקליזציה של השמנה, כלומר הגדרתה כמחלה, מצמצמת את ההתייחסות הכוללת לבעיה ומגלגלת אותה לפתחה של מערכת הבריאות, שכיום אין בידה פתרונות של ממש ומסירה אחריות משורה שלמה של גורמים החייבים להיות שותפים להתמודדות עם הבעיה, כמו למשל תעשיית המזון, מערכות החינוך, התעסוקה, והתחבורה, הרשויות העירוניות ועוד.

"יתרה מכך, הגדרת ההשמנה כמחלה מסירה אחריות גם מהפרט. אמנם מוסכם כי איננו אחראי באופן בלעדי למצבו, אבל אין בכך כדי לפטור אותו מאחריות לאורח החיים שבו הוא בוחר. זאת ועוד, אם השמנה היא מחלה, הרי שבן לילה, כ-18% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל הפכו לחולים. לכך יש משמעות עצומה מהפן החברתי של הטלת סטיגמה, על השפעותיה הבריאותיות והאתיות השליליות, ומהפן הכלכלי, כולל זה של ביטוחי הבריאות.

"וכן: הגדרת ההשמנה כמחלה איננה נכונה עובדתית. דינה כדין הגדרת עישון כמחלה; יושבנות כמחלה; צריכת אלכוהול כמחלה. כמו עישון, יושבנות וצריכת אלכוהול מופרזת, גם השמנה היא בין היתר גורם סיכון לתחלואה ויש לטפל בה במגוון גישות תוך הפעלת שותפים רבים, מחוץ למערכת הבריאות.

"לכן, עמדת איגוד רופאי בריאות הציבור שהשמנה צריכה להיות מוגדרת כתופעה מורכבת הכוללת מרכיבים רפואיים, חברתיים, כלכליים ופוליטיים. קיימת חובה לאומית להתייחס להשמנה בצורה כוללנית ולתעדף מדיניות והחלטות המקדמות אורח חיים בריא בכל תחומי החיים (תעסוקה, תזונה, פעילות גופנית, הפחתת עקה ועוד) וסביבה מקדמת בריאות.

"בהתאם לכך, אין להסתפק בפתרונות רפואיים ובעידוד הציבור ל'בחירות נבונות' בעזרת סימון מזון, אלא יש לפעול לאיסור פרסום ושיווק מזון מזיק, סבסוד מזון בריא ומיסוי מזון מזיק/ ממותק, יצירת סביבות מעודדות חיים פעילים, הפיכת הברירה המומלצת לברירה הנגישה ביותר ועוד".

נושאים קשורים:  השמנה,  הגדרת השמנה,  השמנת יתר,  ג'אנק פוד,  איגוד רופאי הציבור בישראל,  מחקרים,  חדשות,  נייר עמדה