הקשר בין עלייה ב-BMI - Body Mass Index, (מחושב על ידי חילוק משקל הגוף בקילוגרמים בגובה במטרים בריבוע) והסיכון לסרטן השד הינו ייחודי באפידמיולוגיה של סרטן בכך שישנו אפקט חצייה (Crossover), עם ירידה בסיכון לפני הפסקת הווסת, ועלייה בסיכון לאחר מכן. הקשר ההפוך עם הסיכון לסרטן השד לפני הפסקת הווסת איננו מאופיין היטב, אבל עשוי להיות חשוב בהבנת האטיולוגיה לסרטן השד.

מחקר חדש בוצע במטרה לחקור את הקשר בין BMI בנשים לפני הפסקת הווסת, בעיקר לפי גיל בעת מדידת ה-BMI, גורמי סיכון לסרטן שד ומאפייני הגידול.

באנליזה רבת מרכזים נעשה שימוש במאגר נתונים של 758,592 נשים לפני הספקת הווסת מ-19 עוקבות פרוספקטיביות על מנת להעריך את ה-Hazard ratio HR לסרטן השד לפני הפסקת הווסת בקשר ל-BMI מגיל 18 ועד גיל 54 על ידי שימוש במודל Cox.

משך המעקב החציוני היה 9.3 שנים (טווח בין רבעונים 4.9-13.5) למשתתפת, עם 13,082 מקרים של סרטן השד. המשתתפות גויסו מינואר 1963 ועד דצמבר 2013 ואנליזת הנתונים בוצעה מספטמבר 2013 עד דצמבר 2017.

החשיפה הוגדרה כמדד BMI בגילאים 18 עד 24, 25 עד 34, 35 עד 44 ו-45 עד 54. התוצא הראשוני שנמדד היה סרטן השד חודרני או in situ בקרב נשים לפני הפסקת הווסת.

בקרב 758,592 נשים לפני הפסקת הווסת (גיל חציוני 40.6, טווח בין רבעונים 35.2-45.4 שנים) שנכללו באנליזה, נמצא קשר ליניארי הפוך בין BMI לסיכון לסרטן השד, עם קשר חזק יותר עבור BMI בגילאים 18 עד 24 (הבדל HR ל-5 ק"ג/מ² [5.0-U]י0.77 ; 95%CI  0.73-0.80) בהשוואה לגילאים 45 עד 54 (הבדל HR ל-5.0-U 0.88 ; 95%CI 0.86-0.91).

הקשר ההפוך נצפה גם בקרב נשים ללא משקל עודף. נמצא גרדיאנט סיכון של פי 4.2 בין קטגוריית ה-BMI הגבוהה והנמוכה ביותר (BMI≥35.0 בהשוואה ל<17.0) בגילאים 18 עד 24 (0.24 ; 95%CI 0.14-0.40). הסיכון לא השתנה באופן ניכר בהתייחס למשתנים שנבדקו, כולל גורמי סיכון לסרטן השד.

הקשרים היו חזקים יותר עבור גידולים חיוביים לקולטן לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון בהשוואה לגידולים שלילים לקולטנים עבור BMI בכל קבוצת גיל (למשל, עבור BMI בגילאים 18 עד 24: הבדל HR ל-5.0-U לגידולים חיוביים לקולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון 0.76 ;[95%CI 0.70-0.81] בהשוואה לגידול שלילי לקולטנים 0.85 [95%CI 0.76-0.95]).יBMI בגילאים 25 עד 45 לא היה קשור באופן עקבי עם גידולים triple-negative או שלילי לקולטנים להורמונים.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מציעות כי משקל עודף קשור עם ירידה בסיכון לסרטן השד בקרב נשים לפני הפסקת הווסת באופן רחב יותר מאשר שהוצע בעבר ולאורך כל טווחי ה-BMI. הקשרים החזקים ביותר נצפו עבור BMI בבגרות המוקדמת. הבנת המכניזם הביולוגי שעומד מאחורי קשרים אלה עשויה להיות בעל פוטנציאל מניעתי חשוב.

מקור:

The Premenopausal Breast Cancer Collaborative Group. Association of Body Mass Index and Age With Subsequent Breast Cancer Risk in Premenopausal Women. JAMA Oncol. Published online June 21, 2018. doi:10.1001/jamaoncol.2018.1771

עריכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר

נושאים קשורים:  מחקרים,  סרטן השד,  השמנת יתר,  וסת,  עודף משקל,  מדד מסת הגוף