אומליזומאב הינה נוגדן מונוקלונלי כנגד IgE המשמשת לטיפול באסתמה קשה. ההשפעה הטיפולית של התרופה מיוחסת בעיקר להפחתה של IgE בסרום והביטוי של הקולטן בעל האפיניות הגבוהה ל-IgE, fc epsilon RI.
עוד בעניין דומה
עם זאת, השפעת התרופה על הקולטן בעל האפיניות הנמוכה, CD23/fc epsilon RII, לא נבדקה in vivo. מטרת מחקר זה הייתה לקבוע האם CD23 הינו בעל תפקיד בתהליך הדלקתי באסתמה קשה בלתי נשלטת והאם טיפול נוגד IgE משפיע על ביטוי קולטן זה בחולים.
לטובת המחקר החוקרים העריכו את ביטוי הקולטנים: IgE, fc epsilon RI, CD23/fc epsilon RII ו-CD23 מסיס. בנוסף, נבדק סטטוס ההפעלה של מונוציטים בדם פריפרי במשתתפים עם אסתמה אלרגית קשה. הערכת חולי האסתמה ומשתתפים ששימשו כקבוצת ביקורת בוצעה לפני ואחרי טיפול של 24 שבועות עם אומליזומאב. ביטוי ציטוקינים במונוציטים בתגובה לגירוי שונה נקבע על ידי enzyme-linked immunosorbent assay.
החוקרים מצאו כי טיפול של 24 שבועות עם אומליזומאב שיפר את השליטה במחלה ואת התפקוד הריאתי (FEV1,י64.5 שניות לעומת 74%; p=0.021). ביטוי fc epsilon RI על גבי המונוציטים היה גבוה בחולים עם אסתמה לעומת משתתפי קבוצת הביקורת (45.7±12.2 לעומת 15.6±4.4; p=0.027. רמות TGF-beta ממוצעות ממונוציטים היו נמוכות בחולים שטופלו עם אומליזומאב (211±6pg/mL לעומת 184±9 pg/ml ; p=0.036).
מסקנת החוקרים היא כי מודולציה של קולטן ה-CD23 בעל האפיניות הנמוכה באסתמה קשה הינה מורכבת וכי CD23 בסרום יכול לשקף את חומרת המחלה היחס הפוך לרמתו. טיפול עם אומליזומאב קשור בהפעלת מונוציטים מופחתת.
מקור:
Assayag, M. et al. (2018) Allergy and Asthma Proceedings. 39(1), p36