רשת ביטחון (Safety netting) היא שיטה אבחונית הנמצאת בשימוש באנגליה במסגרת הרפואה הראשונית במטרה להבטיח שהמטופל יהיה במעקב עד שהתסמינים או הסימנים שלו יהיו מוסברים. מעבר לכך שהשיטה מומלצת בקווים המנחים של אבחנה של מחלות ממאירות, ישנן מעט מאוד עדויות בנוגע ליעילות והישימות של השיטה במסגרת הרפואה הראשונית של ימינו.

מטרת המחקר היתה להבין את הממשות של שימוש ב-safety netting בממאירות ברפואה בת זמננו. החוקרים ביצעו מחקר איכותני בו השתתפו רופאי משפחה מ-Oxfordshire והשתמשו בראיונות עומק עם מדגם תכליתי של 25 רופאי משפחה מוכשרים. הראיונות תועדו, עברו תמלול מדויק ועברו ניתוח תמטי באמצעות השוואת קבוע.

תוצאות המחקר הראו כי היה חוסר ודאות בקרב רופאי המשפחה בנוגע לאילו היבטים בעיסוק הרפואי נחשבים ל-safety netting. הרופאים השתמשו בשיטות מותאמות אישית, אשר לעתים התפתחו בעקבות טעויות עבר, ללא ידע בנוגע לאופן בו הקולגות שלהם פועלים. כמו כן, החוקרים מצאו שהיו הבדלים לפי תפיסת הסיכון לסרטן, הסבירות שהמטופל יקשיב לעצה, דפוסי העבודה של הרופא ולחץ בזמן.

החוקרים מצאו שעליה בעומס העבודה, תורים קצרים וחוסר רצון להעמיס על מערכת בתי החולים או ליצור חרדה מיותרת אצל המטופל הובילו יחד למעקב סלקטיבי אחר מטופלים שנחשבו לבעלי סיכון גבוה יותר לסרטן או כאלה עם סבירות נמוכה שיפעלו באופן עצמאי. המצב הזה השאיר מטופלים עם תסמינים שנחשבים לסיכון נמוך אך קיים לסרטן עם רשת ביטחון קטנה יותר או ללא רשת ביטחון כלל.

החוקרים הסיקו שרופאי המשפחה זקוקים להנחיה ברורה יותר לגבי אילו היבטים בפרקטיקה יכולים לתרום לרשת ביטחון יעילה במקרים של חשד לממאירות. בנוסף, יצירה של מערכת אשר תאפשר מעקב פעיל אחר אותם מטופלים בעלי תסמינים שנחשבים לסיכון נמוך – אך קיים, אשר עשויים להצביע על קיום של ממאירות, יכולה להפחית את האבחונים המאוחרים בסרטן, ללא הגברת העומס על רופאי המשפחה.

מקור: 

Evans, J. et al. (2018) British Journal of General Practice 68.

נושאים קשורים:  מחקרים,  אבחון,  טעויות באבחון,  ממאירות,  בטיחות המטופל,  מעקב פעיל,  רשת ביטחון.