קווי ההנחיה, כולל ההמלצות ללחץ דם משנת 2017 של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקאי, ממליצים על שליטה הדוקה יותר על לחץ דם סיסטולי בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2. עם זאת, לא ברור האם הורדה אינטנסיבית של לחץ דם סיסטולי מגבירה היארעות של מחלת כליות כרונית באוכלוסיה זו.

המחקר הנוכחי בוצע במטרה להשוות את ההשפעה של שליטה הדוקה על לחץ דם סיסטולי על מחלת כליות כרונית בקרב מטופלים עם וללא סוכרת סוג 2.

מחקר ההתערבות ללחץ דם סיסטולי (SPRINT, The Systolic Blood Pressure Intervention Trial) בחן את ההשפעה של לחץ דם סיסטולי מטרה של פחות מ-120 מ"מ כספית (טיפול אינטנסיבי) בהשוואה למטרה של פחות מ-140 מ"מ כספית (טיפול סטנדרטי) בקרב מטופלים ללא סוכרת.

מחקר הפעולה לשליטה על סיכון קרדיווסקולרי בסוכרת (ACCORD, The Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes) בחן התערבות דומה ללחץ דם סיסטולי בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2.

המחקר הנוכחי הינו אנליזה שניונית של מסד נתונים מוגבל מתוך מחקר ה-SPRINT ומחקר ה-ACCORD שהוצא מה-NIHי(National Institutes of Health). בקרב משתתפים ללא מחלת כליות כרונית בבסיס (4,311 משתתפים במחקר ה-ACCORD ו-6,715 משתתפים במחקר ה-SPRINT), בוצע קישור בין טיפול להורדת לחץ דם סיסטולי (אינטנסיבי בהשוואה לסטנדרטי) להיארעות של מחלת כליות כרונית (הוגדרה כירידה של יותר מ-30% ב-eGFR לפחות מ-60 מ"ל/דקה/1.73 מ²).

ההבדל הממוצע בלחץ דם סיסטולי בין טיפול אינטנסיבי לסטנדרטי היה 13.9 מ"מ כספית (95%CI 13.4-14.4) במחקר ה-ACCORD ו15.2 מ"מ כספית (14.8-15.6) במחקר ה-SPRINT. כעבור 3 שנים ההיארעות המצטברת של מחלת כליות כרונית במחקר ה-ACCORD היתה 10.0% (95%CI 8.8-11.4) עם טיפול אינטנסיבי ו-4.1% (3.3-5.1) עם טיפול סטנדרטי (הבדל סיכון אבסולוטי 5.9% ; 95%CI 4.3-7.5). הערכים התואמים במחקר ה-SPRINT היו 3.5% (95%CI 2.9-4.2) ו-1.0% (0.7-1.4 ; הבדל סיכון אבסולוטי 2.5% ; 95%CI 1.8-3.2). הבדל הסיכון האבסולוטי היה גבוה יותר משמעותית במחקר ה-ACCORD בהשוואה למחקר ה-SPRINT - אינטראקציה p=0.0001.

לסיכום, הורדה אינטנסיבית של לחץ הדם הסיסטולי הגבירה את הסיכון להיארעות של מחלת כליות כרונית בקרב מטופלים עם וללא סוכרת סוג 2. עם זאת, הסיכון האבסולוטי להיארעות של מחלת כליות כרונית היה גבוה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על הצורך בניטור לתפקוד כלייתי במהלך טיפול להורדת לחץ דם, במיוחד בקרב מטופלים הסובלים מסוכרת. יש צורך במחקרים ארוכי טווח להבנה טובה יותר של ההשלכות הקליניות של הפחתה ב-eGFR הקשורה עם טיפול להורדת לחץ דם.

 מקור:

Intensive systolic blood pressure control and incident chronic kidney disease in people with and without diabetes mellitus: secondary analyses of two randomised controlled trials. Beddhu, Srinivasan et al. The Lancet Diabetes & Endocrinology , Volume 6 , Issue 7, 555 - 563

ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת,  סוכרת סוג 2,  יתר לחץ דם,  מחלת כליות כרונית,  לחץ דם סיסטולי