שיעור עמידות אנטימיקרוביאלית נמצא בעלייה ברחבי העולם והדאגה היא  כי העלייה בהגירה תורמת לנטל של עמידות לאנטיביוטיקה באירופה. עם זאת, ההשפעה של ההגירה על נטל העמידות באירופה טרם נבחנה לעומק.

מחברי המאמר ביצעו סקירה סיסטמתית ומטא אנליזה על מנת לזהות ולבצע סינתזה של הנתונים הקיימים היום בנוגע לנשאות או זיהום בעמידות מיקרוביאלית בקרב מהגרים באירופה ועל מנת לבחון הבדלים בעמידויות בקרב קבוצות מהגרים ובמצבים שונים.

בוצע חיפוש במאגרי המידע המקובלים אחר מאמרים תצפיתיים שפורסמו מינואר 2000 עד ינואר 2017, שדיווחו על עמידות אנטיבקטריאלית בחיידקים נפוצים בקרב מהגרים באירופה. על מנת להיכלל במחקר, המחקרים היו צריכים לדווח על נשאות או זיהום באורגניזם עמיד לאנטיביוטיקה מאושר במעבדה בקרב אוכלוסיית מהגרים.

לא נבחנו עמידויות בשחפת ומאמרים שדיווחו רק על פרמטר זה הוצאו מהמחקר. בנוסף, הוצאו מאמרים בהם סטטוס ההגירה נקבע על סמך אתניות, מקום לידת הורי המשתתפים או לא הוגדר, ומאמרים שלא ביצעו ניתוח נתונים על פי סטטוס הגירה.

תוצאים היו נשאות או זיהום באורגניזם עמיד לאנטיביוטיקה. נעשה שימוש במודלי אפקט אקראי על מנת לחשב שכיחות מצטברת של כל תוצא.

זוהו 2,274 מאמרים, מתוכם 23 מאמרים תצפיתיים שדיווחו על עמידות לאנטיביוטיקה בקרב 2,319 מהגרים. השכיחות המצטברת של נשאות או זיהום באורגניזם עמיד לאנטיביוטיקה בקרב מהגרים היתה 25.4% (95%CI 19.1-31.8 ; I2 =98%), כולל MRSAיMeticillin-resistant Staphylococcus aureus) (7.8% ; 4.8-10.7 ;I2 =92% וחיידקי גרם שלילי עמידים לאנטיביוטיקה (27.2% ; 17·6–36·8; I2 =94%).

השכיחות המצטברת של נשאות או זיהום באורגניזם עמיד לאנטיביוטיקה הייתה גבוהה יותר בקרב פליטים ומבקשי מקלט (33.0% ; 18.3-47.6 ; I2 =98%) בהשוואה לקבוצות מהגרים אחרות (6.6% ; 1.8-11.3 ; I2 =92%). השכיחות המצטברת של אורגניזם עמיד לאנטיביוטיקה היתה מעט גבוהה יותר בקהילות מרובות מהגרים (33.1% ; 11.1.55.1 ; I2 =96%) בהשוואה למהגרים בבתי החולים (24.3% ; 16.1-32.6 ; I2 =98%). לא נמצאו עדויות לשיעור גבוה של העברת עמידות אנטימיקרוביאלית ממהגרים לאוכלוסיה המארחת.

לסיכום, מהגרים חשופים למצבים המעודדים היווצרות של עמידיות לתרופות במהלך המעבר ובארצות המארחות באירופה. שיעור גבוה של עמידות לאנטיביוטיקה בקרב פליטים ומבקשי מקלט ובקהילות מרובות מהגרים (כמו מחנות פליטים ומרכזי מעצר) מדגישים את הצורך לשפר את תנאי המגורים ואת הגישה לטיפול רפואי ולעודד זיהוי וטיפול מתאים לזיהומים בחיידקים עמידים במהלך המעבר ובארצות המארחות.

יש צורך בהכללת פרוטוקולים למניעה ושליטה על זיהומים ופיקוח על אנטיביוטיקה בכל האספקטים של הטיפול הרפואי, שצריך להיות נגיש לכל קבוצות המהגרים, ולכוון כנגד עמידות אנטימיקרוביאלית לפני, במהלך ואחרי ההגירה.

מקור:

Antimicrobial resistance among migrants in Europe: a systematic review and meta-analysis. Nellums, Laura B et al. The Lancet Infectious Diseases , Volume 18 , Issue 7 , 796 - 811

ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר

נושאים קשורים:  מחקרים,  עמידות לאנטיביוטיקה,  MRSA,  מהגרים,  פליטים,  מבקשי מקלט