במחקר זה השתתפו 385 תלמידים, מתוכם 59% זכרים, בכיתות ט'-יא' ובגילאים 13 עד 18 (חציון= 15.6, סטיית תקן= 1). התלמידים הגיעו מ-8 בתי ספר מגוונים מבחינה סוציואקונומית באדלייד, דרום אוסטרליה.
עוד בעניין דומה
מחקר החתך עשה שימוש במערך שאלונים שכלל את שאלות SAAQ=A -Anxiety Questionnaire- Adolescent Version SAAQ-A, שנערך בשעות בית הספר, שלאחריו בוצע מעקב של 8 ימים שכלל תיעוד ביומן ושימוש באקטיגרפיה. כלים אלו תרמו להערכת קשיי הירדמות (sleep onset latency - SOL) באופן סובייקטיבי ואובייקטיבי.
החוקרים מצאו קשרים משמעותיים בין עוררות סומטית (בסולם SAAQ-A) ל-SOL אובייקטיבי וכן בין פרה-קוגניציה מיוחסת לשינה בסולם זה ול-SOL סובייקטי ולהערכת יתר של SOL (קושי בהערכה העצמית של השינה).
לא נמצא קשר בין SOL סובייקטיבי ובין פרה-קוגניציות סומטיות, חזרתיות או כאלה שכללו תכנון.
SOL אובייקטיבי לא קושר עם חזרות ותכנון ולמדדי קוגניציה הקשורים לשינה. כמו כן, לחוסר דיוק בהערכת שינה לא היה קשר עם פרה-קוגניציות סומטיות, חזרתיות או כאלה שכללו תכנון.
החוקרים מציינים שהממצאים הללו שונים מאלה שנצפו במבוגרים. כך למשל, חוסר הקשר בין פרה-קוגניציות שליליות המקושרות לשינה לבין קושי אובייקטיבי בשינה. לדעת החוקרים, תוצאות מחקר זה מספקות בסיס למחקר מפורט יותר בנוגע לקשרים בין פרה-קוגניציות שליליות הקשורות לשינה ולבין בעיות שינה אובייקטיביות וסובייקטיביות באוכלוסייה זו.
מקור:
Health, M. et al. Sleepmedicine (2018). 46