אישה בת 34 בשלישי השלישי להריון ראשון, ללא מחלת ריאות או חבלת חזה, חוותה מספר הישנויות של חזה אוויר שטופל שוב ושוב עם נקז חזה. המטופלת נותרה עם נקז עד הלידה ואחריה הוסר הנקז ולא חלה הישנות נוספת.

חזה אויר עצמוני (Spontaneous pneumothorax) הוא מצב שעלול להיות מסכן חיים בו כלוא אוויר בחלל האדר (pleural cavity) עקב קרע של בועיות (blebs) או בועות (bullae) בחלק העליון של הריאה, בהעדר מחלת ריאות ידועה או טראומת חזה. במקרים של נשים צעירות עם חזה אוויר, יש לשקול גורמים משניים אפשריים כגון לימפאנגיומטוזיס ריאתי (pulmonary lymphangiomatosis - LAM) או שחפת. השכיחות של חזה אויר בהריון נמוכה מאוד.

אישה בת 34 בשבוע ה-34 להריונה הראשון הגיעה למחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) עקב התפרצות פתאומית של כאב חזה פלאוריטי בצד ימין וקוצר נשימה. המטופלת, שאינה מעשנת, היתה ללא בחילות, חום, צמרמורות או הקאות. לא היה רקע של טראומת חזה או פתולוגיה מיילדותית. בשנת 2011, המטופלת חוותה חזה אויר בצד ימין, שעבר בטיפול תומך עם חמצן.

בדיקה גופנית גילתה כי המטופלת במצב תזונתי מצוין, עם השמנת יתר קיצונית (BMI: 36), לחץ דם 110/69, דופק 105 ו-20 נשימות בדקה. היתה כניסת אויר מופחתת ו-hyperresonance בניקוש בית החזה הימני. רוויון החמצן באוויר החדר היה תקין ובדיקת גזים בדם הראתה ערכים תקינים של לחץ חמצן ופחמן דו-חמצני. בצילום חזה נראה חזה אוויר עם קריסה חלקית של הריאה הימנית. הוחדר נקז חזה קטן שחובר לשאיבה רציפה בלחץ נמוך. חל שיפור הדרגתי וצילום חזה שבוצע בבוקר למחרת הראה היעלמות של החזה אויר. הנקז הוסר והמטופלת שוחררה לביתה.

שלושה ימים אחר כן, המטופלת חזרה למלר"ד. טומוגרפיה ממוחשבת (CT) חשפה חזה אוויר בצד ימין, ללא מחלה ברקמת הריאות וכך אושרה אבחנה של חזה אוויר עצמוני ראשוני. הוחדר בשנית נקז חזה ויומיים לאחר מכן הוא הוסר עקב שיפור במצב הקליני והיעלמות חזה האוויר בצילום.

לאחר שבועיים נוספים חלה הישנות נוספת של חזה אוויר ונקז החזה הוחדר בשלישית, אך הפעם, לאחר העלמות חזה האוויר, הצוות הרפואי החליט לשחרר את המטופלת עם נקז חזה אמבולטורי קטן, עד לניתוח קיסרי שתוכנן מראש עקב אגן צר. המטופלת עברה לידה תקינה בניתוח קיסרי ונולדה תינוקת בריאה. לאחר הלידה נקז החזה הוסר. הוצע למטופלת ניתוח של בית החזה בתמיכת וידאו (video-assisted thoracoscopic surgery - VATS) אך היא סירבה. בצילום חזה שבוצע במעקב לא נצפו דליפות או בועיות אוויר והוחלט כי אם תהיה הישנות נוספת האפשרות להתערבות כירורגית תישקל מחדש.

סקירה של 82 מקרים, כולל זה המתואר לעיל, מצאה כי נשים בהריון עם חזה אוויר היו לרוב צעירות בהריון ראשון או שני. ביותר ממחצית מהמקרים הופיע חזה אוויר סביב הלידה וביתרת המקרים בשליש הראשון או השני להריון.

הטיפול הראשוני היה שמרני בכרבע מהמקרים, החדרת נקז חזה בכ-73% מהמקרים ובמקרים נדירים נדרשה פתיחת בית החזה (thoracotomy) כטיפול ראשוני. ב-45% מהמקרים בוצע לבסוף ניתוח פתוח עקב הישנות או נוכחות עיקשת של דליפת האוויר ההתחלתית. מהלך הלידה המומלץ במקרים של חזה אוויר הינו לידה מכשירנית אלקטיבית, מאחר ולידה נרתיקית וניתוח קיסרי מגבירים את הלחץ בבית החזה. במקרים שנסקרו, התוצא המיילדותי היה טוב ולא דווחו על סיבוכים בקרב היילודים.

מקור: 

J Community Hosp Intern Med Perspect. 2018; 8(3): 115–118. Published online 2018 Jun 12. doi:  10.1080/20009666.2018.1472514 Recurrent spontaneous pneumothorax in pregnancy – a case report and review of literature

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  תיאור מקרה,  חזה אוויר,  חזה אוויר עצמוני,  פנאומוטורקס,  קשיי נשימה בהריון,  קוצר נשימה,  כאב חזה,  כאב פלאוריטי,  נקז חזה,  Pneumothorax