אישה בת 55 הופנתה לבית החולים עקב קוצר נשימה וכאב בטן מפושט קל. התסמינים החלו שבועיים קודם לכן ובעת קבלתה היא היתה יציבה. בהיסטוריה הרפואית של המטופלת לא היו פרטים ראויים לציון, הסימנים החיוניים שלה היו תקינים והיא היתה עם חום תקין.
עוד בעניין דומה
בבדיקה גופנית נצפתה בטן נפוחה ונמצאה מסה מוחשת מרום הבטן ועד לאזור האגן הימני. בבדיקות מעבדה נמצא כי המטוקריט והמוגלובין היו נמוכים (31.2% ו- 10.9 גרם/ד"ל, בהתאמה).
צילום בטן הראה סטיית מעיים לצד שמאל. סריקות CT ו-MRI הראו מסה מוצקה בצד ימין של הבטן, בגודל 23×19×12 ס"מ, ללא קליטת חומר הניגוד במרכז הגידול, דבר אשר יוחס לנמק מרכזי או התנוונות של ציסטה.
הגידול אכלס את הבטן הימנית החל מהגבול התחתון של הכבד עד לשחלה הימנית. בבטן, הגידול בא במגע עם הכליה הימנית, הווריד הנבוב התחתון ווריד הכליה הימני, דבר אשר גרם להרחבה קלה של אגן הכליה הימנית. באגן, הגידול בא במגע עם שלפוחית השתן, המעי העקול (sigmoid) וכלי דם הכסל (iliac vessels) הימניים אשר לא נחסמו על ידי הגידול. לא היו ראיות לגרורות בבטן או בחלל הצפק (peritoneum).
בוצעה כריתה כירורגית בגישה פתוחה. המהלך הבתר-ניתוחי היה ללא סיבוכים והמטופלת שוחררה לביתה ביום השישי לאחר הניתוח. בדיקה פתולוגית חשפה כי מדובר בליפוסרקומה ברמת התמיינות גבוהה, ללא ראיות לאטיפיה תאית. נצפתה רקמת חיבור סיבית רפויה בין התאים הממאירים.
המטופלת היתה במעקב אחת לשישה חודשים במשך שלוש שנים ואחת לשנה במשך ארבע שנים, נכון להיום.
סרקומה רטרופריטונאלית הינה ממאירות נדירה אשר מהווה כ-15% מכל המקרים של סרקומות וההיארעות שלה באוכלוסיה הכללית עומדת על 0.3%-0.4% לכל 100,000 אנשים.
ליפוסרקומות מהוות כ-40% מכלל הסרקומות הרטרופריטונאליות ו- 0.07%-0.2% מכלל הגידולים הממאירים. ההיארעות של ליפוסרקומה רטרופריטונאלית עולה בעשור השישי והשביעי לחיים. כמחצית מהמקרים מאובחנים כאשר גודל הגידול עולה על 20 ס"מ, זאת כיוון שהאזור הרטרופריטונאלי מכיל חללים גדולים המאפשרים התפשטות ולכן התסמינים עשויים להופיע בשלבים מאוחרים.
התסמינים של ליפוסרקומה רטרופריטונאלית בדרך כלל אינם ספציפיים וכוללים כאב בטן או כאב מותני, נפיחות או כאב ברגל, עצירות או תסמינים במערכת השתן. המטופלת במקרה שלהלן סבלה מקשיי נשימה, תסמין הנקשר לעתים נדירות לגידולים אלו. יש לציין כי לרוב, ליפוסרקומות רטרופריטונאליות אינן גורמות להופעת תסמינים.
מקור: