מדי שנה מצוין בישראל ב-15 בספטמבר יום המודעות הבינלאומי לסרטן הערמונית, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן. לקראת יום זה מפרסמת האגודה בשיתוף משרד הבריאות את הנתונים המעודכנים, מהם עולה כי סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל.

הנתונים המעודכנים, נכון לספטמבר 2018:

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל. בשנת 2015 חלו 2,064 גברים בסרטן חודרני של הערמונית.

הסיכון לסרטן הערמונית גבוה יותר בגברים יהודים ו"אחרים" בהשוואה לערבים, ועולה עם הגיל. עיקר התחלואה בכל קבוצות האוכלוסייה היא בבני 65 ומעלה.

מגמות ההיארעות (מספר המקרים החדשים) בשנים 2015-1990:

בגברים יהודים, בשנים 2008-1990 נצפתה עלייה מובהקת במגמות ההיארעות, בקצב גבוה בשנים 1994-1990 ובקצב נמוך יותר בשנים 2008-1994. מאז 2008 נצפית ירידה מובהקת בסיכון למחלה, עם שיעור שינוי שנתי של 7%.

בגברים ערבים, המגמות דומות: בשנים 2005-1990 נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות המחלה, אולם מאז שנת 2005 נצפית ירידה מובהקת בסיכון, עם שיעור שינוי שנתי של 4%.

מגמות אלו תואמות לתחילת השימוש בבדיקת PSA בישראל, מתחילת שנות ה-90'. ב-2002 פורסמו הנחיות חדשות, שלא להמליץ על בדיקה זו לגברים בני 75 ומעלה, וב-2008 עודכנו ההמלצות והורו על הימנעות משימוש בבדיקה זו כאמצעי לגילוי מוקדם בכלל האוכלוסייה בסיכון רגיל למחלה. הירידה הנצפית בהיארעות המחלה בגברים בישראל בשנים האחרונות משקפת ככל הנראה גם שינויים אלה.

שיעור ההישרדות מהמחלה לחמש שנים גבוה מאוד ביהודים (מעל 95%), ונוטה לעלות במי שמאובחנים בשנים מאוחרות יותר; גם בערבים שיעור ההישרדות גבוה (86%) אולם נמוך יותר מאשר ביהודים, ואין עלייה בהישרדות במי שמאובחנים בשנים מאוחרות יותר.

ייתכן כי הבדלים אלה משקפים שיעור שונה של אבחון-יתר בשתי קבוצות האוכלוסיה.

סרטן הערמונית הוא הרביעי בשכיחותו בישראל מבחינת תמותה מסרטן. בשנת 2015 נפטרו מהמחלה 466 גברים. עיקר התמותה מהמחלה נצפה בקבוצת הגיל המבוגרת (75 ומעלה

מגמות התמותה מסרטן הערמונית, 2015-1990:

בגברים יהודים נצפתה עלייה מובהקת במגמת התמותה מהמחלה בשנים 1995-1990, ולאחר מכן מגמת ירידה מובהקת, עם שיעור שינוי שנתי של 3%.

בגברים ערבים נצפתה מגמת ירידה מובהקת בתמותה מסרטן הערמונית, עם שיעור שינוי שנתי של קרוב ל-2% לאורך כל התקופה.

בהשוואה בינלאומית, בעוד ששיעור ההיארעות (מספר המקרים החדשים) בגברים ישראליים דומה לשיעור ההיארעות במדינות אירופה בהן המחלה שכיחה, שיעור התמותה מהמחלה בישראל נמוך מזה המדווח במדינות אלה, ושיעור ההישרדות היחסית לחמש שנים גבוה מאוד (מעל 90%) ודומה לזה של מדינות מפותחות אחרות.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מסרה כי: "הנחיות משרד הבריאות, ארגוני בריאות מהמובילים בעולם והאגודה למלחמה בסרטן, אינן כוללות המלצה לבדיקות סריקה יזומות בקרב גברים בריאים לשם אבחון של סרטן הערמונית.

במיוחד לגברים הנמצאים בסיכון גבוה, בעלי סיפור משפחתי של אב, אח או בן שחלו בסרטן הערמונית, מומלץ להתייעץ עם הרופא ולשקול את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון לסרטן הערמונית.

במקרה שמאובחן סרטן הערמונית, חשוב להחליט יחד עם הרופא באיזו גישה כדאי לנקוט: טיפול רפואי מיידי, מעקב אקטיבי או מעקב פסיבי. חשוב גם לשמוע ולהבין את האופציות הטיפוליות השונות ולבחור בזו המתאימה במיוחד למצב הרפואי של המטופל, ולהעדפותיו. חשוב לשאול, לדעת ולקבל החלטה מושכלת".

פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, הוסיפה כי: "כיום חיים בישראל 28,249 גברים שאובחנו עם סרטן חודרני של הערמונית מאז 1990, מהם 9,994 גברים שאובחנו בחמש השנים האחרונות (2015-2011). בשנת 2015 נפטרו בישראל 466 גברים מסרטן חודרני של הערמונית. עיקר התמותה מהמחלה נצפה בקבוצת הגיל המבוגרת (75 ומעלה)".

במקביל יוצאת האגודה למלחמה בסרטן בהמלצות מעודכנות לציבור הגברים, בחוברת הנקראת "סרטן הערמונית- מניעה ואבחון" המופצת ללא תשלום, תוך שימת דגש על העובדה שעל פי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, אין המלצה לבדיקות סריקה של סרטן הערמונית בקרב ציבור הגברים הבריאים, שכן נכון להיום עדיין לא הוכח שדרך זו יעילה להפחתת תמותה מסרטן הערמונית.

נושאים קשורים:  סרטן הערמונית,  מחקרים,  האגודה למלחמה בסרטן,  תחלואה ותמותה בישראל