מתוך 84 מיליון מבוגרים אמריקאים עם קדם-סוכרת (prediabetes), במהלך 5 עד 7 שנים, כ28 מיליון מהם יתקדמו לסוכרת סוג 2. מחקר חדש בוצע במטרה להעריך האם גישה טיפולית בעולם האמיתי, המבוססת על הפתו-פיזיולוגיה של המחלה, עשויה למנוע התפתחות של סוכרת סוג 2 במבוגרים בסיכון גבוה.

בוצע מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי של אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2 ממרפאה קהילתית בדרום קליפורניה, ארה"ב. המשתתפים עברו מבחן סבילות לגלוקוז פומי (oral glucose tolerance test) וחולקו לקבוצות סיכון על בסיס נוכחות וחומרת עמידות לאינסולין, תפקוד לקוי של תאי בטא וגליקמיה (ריכוז גלוקוז בפלזמה כעבור שעה של יותר מ8.6 ממול/ל במהלך מבחן סבילות לגלוקוז פומי).

טיפול הוצע על בסיס הסיכון: מטפורמין, pioglitazone, אגוניסט לרצפטור glucagon-like peptide-1י(GLP-1) וטיפול באורח חיים למשתתפים עם סיכון גבוה לסוכרת, ומטפורמין, pioglitazone וטיפול באורח חיים למשתתפים בסיכון בינוני לסוכרת. משתתפים שסירבו לטיפול תרופתי חולקו לקבוצת טיפול באורח חיים בלבד. בוצע מעקב אחר המשתתפים כל 6 חודשים ומבחני סבילות לגלוקוז פומי נעשו לאחר 6 חודשים, ולאחר מכן לכל היותר פעם בשנתיים.

התוצא הראשוני של האנליזה היה היארעות של סוכרת סוג 2 לפי הקריטריונים של האיגוד האמריקאי לסוכרת בתקופת המחקר (2009-16).

בין ינואר 2009 ודצמבר 2016, הוערכו 1769 מטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר לסוכרת, מתוכם 747 (42%) זוהו כבעלי סיכון גבוה או בינוני והומלץ להם על טיפול תרופתי.

מתוך 422 מטופלים שעברו אנליזה, 28 (7%) התקדמו לסוכרת סוג 2 (7 [5%] מתוך 141 המטופלים שקיבלו מטפורמין, pioglitazone וטיפול לאורח חיים, 0 [0%] מתוך 81 המטופלים שקיבלו מטפורמין, pioglitazone, אגוניסט לרצפטור לGLP-1 וטיפול לאורח חיים ו-21 [11%] מתוך 200 המטופלים שקיבלו טיפול לאורח חיים בלבד), לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 32.09 חודשים (SEM 1.24).

בהשוואה למשתתפים שקיבלו טיפול לאורח חיים בלבד, ה-Hazard ratio המותאם להתקדמות לסוכרת סוג 2 היה 0.29 (95%CI 0.11-0.78 ; p=0.0009) בקרב משתתפים שקיבלו מטפורמין ו-pioglitazone, ו-0.12 (95%CI 0.02-0.94 ; p=0.04) בקרב משתתפים שקיבלו מטפורמין, pioglitazone ואגוניסט לרצפטור לGLP-1. שיפור בתפקוד תאי בטא היה הגורם המנבא החזק ביותר למניעת סוכרת סוג 2.

לסיכום, ניתן להפחית בצורה משמעותית התקדמות לסוכרת סוג 2 בקרב אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לסוכרת עם התערבויות המתוכננות במטרה לתקן את ההפרעה הפתו-פיזיולוגית (למשל, הפרעה בהפרשת אינסולין ועמידות לאינסולין), בקליניקה בעולם האמיתי.

מקור:

Armato JP, DeFronzo RA, Abdul-Ghani M, Ruby RJ. Successful treatment of prediabetes in clinical practice using physiological assessment (STOP DIABETES). The Lancet Diabetes & Endocrinology. 2018 Sep 14.

ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר

נושאים קשורים:  סוכרת,  סוכרת סוג 2,  קדם סוכרת,  מטפורמין,  prediabetes,  Type 2 Diabetes,  Diabetes,  מחקרים