יותר ממחצית מהקשישים סובלים מאי שליטה בשתן (UI - urinary incontinence) או בצואה (FI - fecal incontinence), אך מרביתם מעולם לא דיברו על התסמינים שלהם עם רופא. כיום, אין מספיק מידע בנוגע לסקירות של UI ו-FI על ידי רופאי המשפחה (PCPs - primary care providers).
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו סקר חתך אלקטרוני שכלל PCPs ממוסד אקדמאי על מנת לבחון ולהשוות את האמונות, הגישות וההתנהגויות של הרופאים בנוגע לסקירה וטיפול ב-UI וב-FI, לקבוע מה הם הגורמים הקשורים לסקירות FI ולזהות גורמים חוסמים פוטנציאליים וגורמים מקלים פוטנציאליים לסקירה וטיפול ב-FI.
במחקר נכללו 154 PCPs. החוקרים מצאו כי שיעור הסקירה של UIי(75%) היה גדול יותר מפי שניים בהשוואה לשיעור הסקירה של FIי(35%, P< 0.001). כמו כן, הרופאים שהשתתפו במחקר האמינו כי ישנה חשיבות בסקירה של UI ו-FI, אך הרגישו כי יש להם ידע נרחב יותר בנוגע לטיפול ב-UIי(P< 0.001).
החוקרים מצאו כי סקירה של FI נמצאה קשורה לסקירה של UI (יחס הסיכויים 11.27, רווח בר סמך 95%= 4.9-26.0, P< 0.001), לתחושת היכולת לטפל ב-FI (יחס הסיכויים 10.21, רווח בר סמך 95%= 1.2-90.0, P=0.01), לסקירה הנעשית באופן מילולי (יחס הסיכויים 3.9, רווח בר סמך 95%= 1.9-8.0, P< 0.001), תפיסה של סקירה כדבר חשוב (יחס הסיכויים 3.7, רווח בר סמך 95%= 1.8-7.4, P<0.001), שימוש במונח "דליפת מעיים אקראית" (יחס הסיכויים 2.9, רווח בר סמך 95%= 1.2-6.7, P=0.02) או "עניינים הקשורים לשליטה בפעילות המעיים" (יחס הסיכויים 2.2, רווח בר סמך 95%= 1.1-4.5, P=0.03) ולכך שהרופא הוא מתמחה (יחס הסיכויים 0.37, רווח בר סמך 95%= 0.16-0.82). הרופאים שהשתתפו במחקר הביעו עניין גדול במטופלים ובחומר חינוך בנוגע ל-UI ו-FI.
המסקנות של החוקרים היו כי מרבית ה-PCPs מבצעים סקירה ל-UI ול-FI. כמו כן, העניין הגבוה שדווח לגבי הרצון לקבל חומרים חינוכיים, יחד עם השיעורים המדווחים הגבוהים לתפיסה כי ישנה חשיבות בסקירת UI ו-FI, מצביעים על כך שהרופאים מעוניינים בהתערבות אינפורמטיבית לצורך ייעול האבחון והטיפול.
מקור:
Brown, H.W. et al. (2018) JABFM 31,5.