מטרת המחקר הייתה להעריך את הבטיחות והיעילות של אצטמינופן במניעת פרכוסי חום נוספים בזמן אותה תקופת חום. המחקר התבצע במרכז אחד והיה פרוספקטיבי, פתוח ובהקצאה הקראית עם קבוצת ביקורת. נכללו בו תינוקות וילדים (טווח גילאים שבין 6-60 חודשים) עם פרכוסי חום שביקרו בבית החולים בו התבצע המחקר בין 1 במאי 2015 ו–30 באפריל 2017.

היעילות של אצטמינופן נבחנה על ידי השוואה של שיעורי ההשנות במטופלים שקיבלו 10 מ"ג/ק"ג אצטמינופן במתן רקטלי, אחת ל-6 שעות ועד שעברו 24 שעות מרגע פרכוס החום הראשון (כל עוד החום נשאר מעל 38 מעלות צלזיוס) לעומת מטופלים שלא קיבלו תרופות להורדת חום. לא ניתן אינבו לקבוצת הביקורת. התוצא העיקרי היה הישנות של פרכוסי חום במהלך אותה תקופת חום.

במחקר הוערכו 423 מטופלים, מתוכם, 219 היו בקבות האצטמינופן ו-204 היו בקבוצה שלא קיבלה תרופות להורדת חום.

לאחר ניתוח הנתונים, שיעור חזרת פרכוסי החום היה נמוך באופן משמעותי בקבוצת ההתערבות (9.1%) לעומת הקבוצה שלא קיבלה תרופות להורדת החום (23.5%, p<0.001). מקרב המשתנים בניתוחי הרגרסיה הלוגיסטית השימוש באצטמינופן במתן רקטלי תרם בצורה הכי משמעותית למניעת פרכוסי החום (יחס הסיכויים 5.6, רווח בר-סמך 95%: 2.3-13.3).

מקור: 

Murata S. et al (2018). Pediatrics Nov 2018, 142 (5) e20181009;

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  פרכוסי חום,  אצטמינופן,  הקצאה הקראית,  קבוצת ביקורת