צעירים מושפעים באופן לא מידתי ביחס לשאר האוכלוסיה על ידי תקיפה מינית, אך קיימים מעט נתוני עוקבה אורכיים בנושא זה. קבוצת חוקרים מבריטניה מאוניברסיטת UCL שבלונדון בחנה את המאפיינים של מתבגרים שהתייצגו לקבלת טיפול בשירותי תמיכה לאחר תקיפה מינית ואת הבריאות הנפשית והמינית בשנים שלאחר תקיפה. המחקר פורסם בכתב העת המדעי קליני Lancet - child & adolescence health.

החוקרים ערכו מחקר קוהורט פרוספקטיבי בקרב מתבגרים בגילאי 13-17 שנים, שהגיעו באופן קבוע (למעלה משנתיים) למרכזי הפנייה לאחר תקיפה מינית באיזור לונדון רבתי, בריטניה. ראיונות בסיסיים (T0) בוצעו פחות מ-6 שבועות לאחר תקיפה, לאיסוף נתונים על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, תקיפות, ותסמינים פסיכולוגיים. ראיונות מעקב (T1) בוצעו 4-5 חודשים לאחר התקיפה. ארבעה שאלוני סימפטומים פסיכולוגיים שימשו ב-T0 ו-T1. המדד העיקרי היה שכיחות של הפרעה פסיכיאטרית ב-T1, תוך שימוש בהערכת התפתחות נפשית ורווחה. מדדי משנה ב-T1 היו הריון, זיהומים המועברים במגע מיני ושימוש בבדיקות סקר לבריאות המינית מאז התקיפה.

בין 15 באפריל 2013, 20 באפריל 2015, 141 (29%) מתוך 491 צעירים זכאים גויסו למחקר (134 נקבות, גיל ממוצע 15 שנים [SD 1.27]), ו-106 (75%) מתוך 141 משתתפים השלימו ראיונות T1 - מהם 99 נשים.

ב-T0, ציוני סימפטומים פסיכולוגיים הראו כי 115 (88%) מתוך 130 נשים היו בסיכון להפרעה דיכאונית, 90 (71%) מתוך 126 היו בסיכון להפרעות חרדה ו-116 (91%) מתוך 128 היו בסיכון עבור הפרעת דחק בתר טראומטית, עם סימפטומים פרסיסטנטיים בזמן הראיון השני.

ב-T1, מתוך 85 נשים שעברו אבחנה מלאה, 68 (80%) סבלו מהפרעה פסיכיאטרית, עם תחלואה כפולה או מרובה ב 47 (55%) מתוך 85.

חרדה, לחץ פוסט טראומטי והפרעות דיכאון עיקריות היו האבחנות השכיחות. הסיכוי לפיתוח של הפרעה פסיכיאטרית נמצא קשור לקיומן של פגיעות פסיכו-סוציאלית לפני התקיפה המינית (על פי מעורבות חברתית קודמת, שימוש מקדים בשירותי בריאות הנפש, פגיעה עצמית או התעללות מינית), אך לא נמצא קשור למאפייני התקיפה. ב-T1, ארבעה (4%) מתוך 105 הנשים היו בהריון מאז ההתקפה, 14 (12%) מתוך 119 סבלו מהידבקות מינית שאובחנה בין T0 ל-T1, ותשע (8%) מתוך 107 דיווחו על תקיפה נוספת מאז התקיפה הראשונית.

לבני נוער פגיעים יש את החיסרון הכפול בכך שהם נתונים בסיכון הן לתקיפה מינית והן להפרעות פסיכיאטריות הקשורות לתקיפות. קשר זה מדגיש את הצורך בתמיכה מקיפה לאחר תקיפה מינית. יש לבחון את הישימות ואת היעילות של תכניות מניעה בתחום.

מקור: 

Khadr, Sophie, Venetia Clarke, Kaye Wellings, Laia Villalta, Andrea Goddard, Jan Welch, Susan Bewley, Tami Kramer, and Russell Viner. "Mental and sexual health outcomes following sexual assault in adolescents: a prospective cohort study." The Lancet Child & Adolescent Health 2, no. 9 (2018): 654-665.

נושאים קשורים:  מחקרים,  התעללות מינית,  בריאות מינית,  הפרעות פסיכיאטריות,  אלימות,  נוער בסיכון,  בני נוער,  תחלואה כפולה