מטרת מחקר זה היתה לבדוק את היעילות והבטיחות של טיפול חד-יומי ב-Semaglutide בהשוואה לטיפול חד-יומי ב-Liraglutide או אינבו במטופלים החולים בסוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
המחקר נמשך 26 שבועות, היה רב-מוקדי, בסמיות כפולה במטופלים עם סוכרת סוג 2 ו-HbA1C בערכים שבין 7.0-10.0% (53-86 מילימול/מול) וטופלו עד כה בדיאטה, כושר גופני ועם או ללא מטפורמין. המטופלים הוקצו באופן אקראי ביחס של 2:2:1 לקבלת טיפול ב-Semaglutide, Liraglutide או אינבו בארבעה מינונים מותאמים בין שני התרופות (0.05, 0.1, 0.2 או 0.3 מ"ג ב-Semaglutide ו-0.3, 0.6, 1.2 או 1.8 מ"ג ב-Liraglutide). התוצא הנמדד העיקרי היה שינוי ברמות ה-HbA1c במשך 26 שבועות.
705 מטופלים הוקצו באופן אקראי לאחת מהתרופות. לאחר 26 שבועות, נראה שינוי תלוי במינון ברמות ה-HbA1C החל מ-1.1%- (עבור 0.05 מ"ג) ועד 1.9%- (עבור 0.3 מ"ג) בנוטלי Semaglutide ושינוי שנע בין 0.5%- (עבור 0.3 מ"ג) ועד 1.3%- (עבור 1.8 מ"ג) (P<0.001 לטובת Semaglutide).
השינוי בעת נטילת אינבו עמד על 0.02%- (P<0.0001 לעומת Semaglutide). תופעת הלוואי הכי נפוצה הייתה בעיות במערכת העיכול והתרחשה בקרב 32.8-54.0% מהמטופלים ב-Semaglutide ו-21.9-41.5% מהמטופלים ב-Liraglutide.
לסיכום, טיפול חד-יומי ב-Semaglutide במינון של עד 0.3 מ"ג/יום הובילו לירידה משמעותית ברמות ה-HbA1C, בהשוואה ל-Liraglutide או לאינבו, אך גרמו להיארעות גבוהה יותר של בעיות במערכת העיכול.
מקור:
Lingvay I. et al (2018). Diabetes Care 2018 Sep; 41(9): 1926-1937.