תסמונת מרפן 15.05.2019

לוסרטן ואתנולול לטיפול בהרחבת אבי העורקים בתסמונת מרפן

הערכת הטיפול בלוסרטן בהשוואה לאתנולול למניעת הרחבת אבי העורקים וסיבוכים במטופלים עם תסמונת מרפן במשך תקופה ארוכה

אבי העורקים (צילום: אילוסטרציה)
אבי העורקים (צילום: אילוסטרציה)

חוסמי ביתא הם הטיפול הסטנדרטי בתסמונת מרפן. ניסויים קליניים עם זמן מעקב מוגבל העלו תוצאות סותרות בנוגע ליעילות של לוסרטן בתסמונת מרפן.

מחקר זה נועד בכדי להעריך את היתרון של לוסרטן בהשוואה לאתנולול למניעת הרחבת אבי העורקים וסיבוכים במטופלים עם תסמונת מרפן במשך תקופה ארוכה (מעל חמש שנים).

סך הכל 128 מטופלים נכללו בניסוי הקליני LOsartan vs ATenolol, LOAT הקודם (64 בקבוצת האתנולול ו-64 בקבוצת הלוסרטן). בוצע מעקב עבור הארכת מחקר זה, עם שמירה על הכוונה לטפל.

המעקב הקליני הממוצע היה 6.7 ± 1.5 שנים. סך הכל 9 אירועים (14.1%) התרחשו בקבוצת הלוסרטן ו-12 (18.8%) בקבוצת האתנולול. אנליזת הישרדות לא הראתה כל הבדל בנקודת הסיום המשולבת של צורך בניתוח אבי העורקים, דיסקציה או מוות (p=0.462).

קוטר שורש אבי העורקים עלה ללא הבדל בין הקבוצות: 0.4 מ"מ בשנה (רווח בר-סמך 95%: 0.2-0.5) בקבוצת הלוסרטן ו-0.4 מ"מ בשנה (רווח בר-סמך 95%:0.3-0.6) בקבוצת האתנולול. באנליזה לפי תת קבוצות, לא נצפה הבדל מובהק תוך התחשבות בגיל, קוטר שורש אבי העורקים בנקודת ההתחלה, או סוג שלילי דומיננטי לעומת מוטציה ב-FBN1.

לסיכום, תוצאים ארוכי טווח של מטופלים עם תסמונת מרפן, אשר חולקו באופן רנדומלי לקבלת לוסרטן או אתנולול, לא הראו כל הבדל בשיעור הרחבת אבי העורקים או נוכחות של אירועים קליניים בין קבוצות הטיפול. לכן, לוסרטן עשוי להיות אלטרנטיבה שימושית, בסיכון נמוך לחוסמי ביתא בטיפול ארוך טווח במטופלים אלה.

מקור: 

Teixido-Tura, G. et al. (2018) Journal of the American College of Cardiology. 72(14)

נושאים קשורים:  מחקרים,  תסמונת מרפן,  אתנולול,  לוסרטן,  מפרצת של אבי העורקים
תגובות