חשיפה לקרינה 18.09.2019

מה משפיע על רמת החשיפה לקרינה של אורולוגים בעת ביצוע ריסוק אבנים בכליות?

מטרת המחקר היתה למדוד ולנתח פרמטרים המשפיעים על החשיפה לקרינה של המנתחים במהלך ביצוע ריסוק מלעורי של אבנים בכליות

ניתוח פלואורוסקופי. צילום: שאטרסטוק

מטרת המחקר היתה למדוד ולנתח פרמטרים שונים המשפיעים על החשיפה לקרינה (RE – Radiation exposure) של המנתחים במהלך ביצוע ריסוק מלעורי של אבנים בכליות (PCNL – Percutaneous nephrolithotomy).

באנליזה נכללו 212 מטופלים שעברו PCNL, כאשר כולם חתמו על טפסי הסכמה להשתתפות. הניקורים בוצעו תחת אולטרסאונד או תחת פלואורוסקופיה.

המנתחים הרחיבו את הצינור והניחו את המעטפת (Sheath) ולאחר מכן הפעולה הושלמה כמקובל. בהמשך, הרופאים השתמשו בקטטר JJ או קטטר שופכה או נפרוסטום מלעורי (PCN – percutaneous nephrostomy) לפי הצרכים בכל מקרה. בכל המקרים נעשה שימוש במערכת טלפונית ממוחשבת C-arm image-intensifier.

רמת החשיפה לקרינה (RE) נקבעה באמצעות גלאי קרינה אישי (דוזימטר) בצורת עט שנלבש מעל חלוק העופרת של המנתח בגובה החזה, לצורך אחידות במדידות. ה-RE תועדה לפי כל מקרה עד לסוף ההליך. המידע תועד לאנליזה תוך התייחסות לפרמטרים רלוונטיים.

בנוסף, החוקרים ביצעו רגרסיה רב משתנית על מנת לזהות פרמטרים שונים המשפיעים על RE (ביחידות של מילי-זילוורט mSv).

באנליזה נכללו הפרמטרים הבאים: גיל המטופל, מספר וגודל האבנים, BMI של המטופל, יחידות האונספילד (HU) של האבן, מידת המיימת בכליה (Hydronephrosis), מספר הצינורות (Tracts), שיטת הגישה למערכת האגן והקליקסים בכליה (PCS – Pelvicalyceal system), גודל המעטפת (F), משך הפעולה (דקות), שימוש בקטטר JJ או קטטר שופכה או PCN, וקילו-וולטאז' (kV) שהיה בשימוש בהליך.

החוקרים מצאו קשר מובהק סטטיסטית בין נפח האבן (P< 0.0001), מספר הצינורות (P< 0.001), דרך הגישה ל-PCSי(P= 0.001) וגודל המעטפת (P=0.002) לבין RE. בנוסף, נמצא קשר שלילי בין RE ל-HU, כאשר ירידה ב-HU הובילה לעלייה ב-REי(P=0.002).

החוקרים לא מצאו מתאם בין ה-BMI, מספר האבנים, מידת המיימת בכליה, משך ההליך ושימוש בקטטר JJ, קטטר שופכה או PCN, לבין RE.

החוקרים הסיקו כי ה-RE הממוצעת (עם סטיית תקן) בכל הליך היא 0.21 (0.11) מילי-זילוורט. כמו כן, הם הסיקו כי החשיפה לקרינה עולה ככל שהאבן גדולה יותר וה-HU של האבן נמוך יותר, ככל שיש יותר צינורות, כאשר הגישה ל-PCS היא ע"י שימוש בפלואורוסקופיה, ככל שהמעטפת גדולה יותר ושימוש ביותר קילו-וולטאז'.

בנוסף, למרות שרמות החשיפה שנמצאו במחקר היו בתוך מגבלות הבטיחות, הכרחי לבצע ניטור סדרתי של רמות הקרינה וליידע את המנתחים באופן קבוע.

מקור: 

Balaji, S.S. et al. (2019) BJU International 124,3.

נושאים קשורים:  מחקרים,  חשיפה לקרינה,  אבנים בכליות,  ריסוק מלעורי של אבנים בכליות,  פלואורוסקופיה
תגובות