אלח דם (ספסיס) הוא סיבת המוות העיקרית בתסמונת סטיבנס-ג'ונסון ובתגובה העורית המכונה Toxic epidermal necrolysis - TEN. מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה סקר תקופה בת 14 שנים (2003-2016). מטרתו היתה לזהות גורמי סיכון בעת האשפוז שעשויים לחזות נוכחות חיידקים בדם (בקטרמיה) ואת הסמנים הקליניים או הביוכימיים הנלווים הקשורים לתרביות דם חיוביות.
עוד בעניין דומה
מחקר זה כלל 176 מטופלים שסבלו מתסמונת סטיבנס-ג'ונסון (59 מטופלים), חפיפה בין תסמונת סטיבנס-ג'ונסון ל-TENי(51 משתתפים, ו-TEN בלבד (66 משתתפים). במהלך האשפוז, 52 מטופלים פיתחו בקטרמיה (29.5%), וסבלו מתוצאים גרועים יותר לרבות אשפוז ממושך יותר ביחידה לטיפול נמרץ (P<0.0005), שהות ארוכה יותר בבית החולים (P<0.0005), ושיעורי תמותה מוגברים (P<0.0005).
תועדו 112 מקרים של בקטרמיה, בהם זוהו החיידקים אצינטובקטר באומני (Acinetobacter baumannii,י27.7%, 31 מקרים), וסטאפילוקוקוס אוראוס (Staphylococcus aureus,י21.4%, 24 מקרים).
בניתוח רב-משתנים, מאפיינים קליניים בעת האשפוז שסייעו בחיזוי בקטרמיה כללו ערכי המוגלובין של 10 גרם/דציליטר ומטה (יחס סיכויים 2.4, רווח בר-סמך 2.2-2.6), מחלת לב וכלי דם פעילה (יחס סיכויים 2.10, רווח בר-סמך 2.0-2.3), ומעורבות שטח פני-גוף של 10% ומעלה (יחס סיכויים 14.3, רווח בר-סמך 13.4-15.2). הניקוד הייעודי לסיכון לנוכחות חיידקים בדם נבנה עם כיול טוב. תת-חום (היפותרמיה, P=0.03) וערכי פרו-קלציטונין של 1 מיקרוגרם/ליטר ומעלה (P=0.02) במקביל למועד לקיחת הדם, חזו תרבית דם חיובית.
כמגבלה של מחקר זה, ציינו החוקרים את היותו מחקר רטרוספקטיבי שנערך במרכז הפנייה שלישוני (Reference center).
החוקרים הסיקו שהמוגלובין 10 גרם/דציליטר ומטה, מחלת לב וכלי דם, ומעורבות שטח פני-גוף של 10% ומעלה בעת הקבלה לאשפוז, היו גורמי סיכון לבקטרמיה. תת-חום וערכי פרו-קלציטונין מוגברים הם סמנים יעילים לזיהוי מתוזמן של בקטרמיה.
מקור:
Koh, HK. et al. (2019). Journal of the American Academy of Dermatology. 81(3):686-693