מטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס והרקטום עם המוטציה BRAF V600E הם בעלי פרוגנוזה לא טובה, עם חציון הישרדות כוללת של 4-6 חודשים לאחר כישלון הטיפול הראשוני. עיכוב של BRAF בלבד הדגים פעילות מוגבלת בגלל הפעלה מחדש של המסלול דרך אותות של רצפטור לפקטור גדילה אפידרמי ((Epidermal growth factor receptor signaling.
עוד בעניין דומה
המחקר המוצג כאן הוא מחקר תווית פתוחה, שלב 3, שבו השתתפו 665 מטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס והרקטום עם המוטציה BRAF V600E שחוו התקדמות מחלה לאחר אחד או שני משטרי טיפול קודמים.
המשתתפים במחקר חולקו באופן אקראי ביחס של 1:1:1 לקבלת Encorafenib, Binimetinib ו-Cetuximab (קבוצת הטיפול המשולש), או Encorafenib ו- Cetuximab (קבוצת הטיפול הכפול), או על פי בחירת החוקר, טיפול עם Cetuximab ו- Irinotecan או טיפול עם Cetuximab ו-FOLFIRIי(folinic acid, fluorouracil ו-irinotecan) (קבוצת הביקורת).
נקודות הסיום המרכזיות במחקר היו הישרדות כוללת ושיעור תגובה אובייקטיבית בקבוצת הטיפול המשולש בהשוואה לקבוצת הביקורת. נקודת הסיום המשנית במחקר היתה ההישרדות הכוללת בקבוצת הטיפול הכפול בהשוואה לקבוצת הביקורת. במאמר הנוכחי החוקרים דיווחו על התוצאות של אנליזת ביניים פרה-ספציפית.
תוצאות המחקר הראו כי החציון של ההישרדות הכוללת היה 9.0 חודשים בקבוצת הטיפול המשולש ו-5.4 חודשים בקבוצת הביקורת (יחס הסיכונים לתמותה: 0.52; רווח בר סמך 95%: 0.39-0.70; P<0.001).
בנוסף, שיעור התגובה המאושרת היה 26% (רווח בר סמך 95%: 18-35%) בקבוצת הטיפול המשולש ו-2% (רווח בר סמך 95%: 0-7%) בקבוצת הביקורת (P<0.001).
עוד נמצא כי חציון ההישרדות הכוללת בקבוצת הטיפול כפול היה 8.4 חודשים (יחס הסיכונים לתמותה בהשוואה לקבוצת הביקורת: 0.60; רווח בר סמך 95%: 0.45-0.79; P<0.001).
החוקרים מצאו כי תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה הופיעו בקרב 58% מהמטופלים בקבוצת הטיפול המשולש, בקרב 50% מהמטופלים בקבוצת הטיפול הכפול ובקרב 61% מהמטופלים בקבוצת הביקורת.
המסקנות של החוקרים היו כי טיפול משולב הכולל Encorafenib, יBinimetinib ו-Cetuximab הוביל להישרדות כוללת ארוכה יותר ולשיעורי תגובה גבוהים יותר באופן מובהק בהשוואה לטיפול הסטנדרטי המקובל עבור מטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס והרקטום עם המוטציה BRAF V600E.
מקור:
Kopetz, S. et al. (2019) NEJM 381,17.