לאנשים עם סוכרת סיכון לפתח דמנציה או פגיעה קוגניטיבית עד 70% גבוה יותר מאנשים ללא סוכרת.
עוד בעניין דומה
בפוסטר שהוצג ב-AAICי(Alzheimer's Association International Conference 2020) חוקרים ביצעו אנליזת פוסט-הוק של מחקרי ה-CVOT:יLEADER, SUSTAIN-6, PIONEER-6 על מנת לבחון את ההשפעה של לירגלוטייד וסמגולטייד על הסיכון לפתח דמנציה. שלושת המחקרים היו מחקרים רבי-מרכזים, כפולי סמיות ומבוקרי קבוצת אינבו שבחנו את הבטיחות ו\או תועלת קרדיווסקולרית של לירגלוטייד וסמגלוטייד בחולי סוכרת סוג 2 בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר.
באנליזה הנוכחית הוכללו 15,820 מטופלים עם זמן מעקב חציוני של 3.6 שנים. מתוכם, 7,907 קיבלו לירגלוטייד או סמגלוטייד ו-7,913 קיבלו אינבו. מאפייני הבסיס של המשתתפים בקבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת היו דומים עם גיל ממוצא של 64.6 ו-64.8, בהתאמה, ושיעור גברים של 65% בכל קבוצה.
שיעור הדמנציה בקבוצת הלירגלוטייד והסמגלוטייד (pooled analysis) היה 0.64 ל-1,000 שנות מטופל לעומת שיעור של 1.38 ל-1,000 שנות מטופל בקבוצת האינבו. נתונים אלה משקפים HR של [0.25-0.86 95%CI]י0.47 להתפתחות דמנציה בקבוצת הלירגלוטייד והסמגלוטייד לעומת קבוצת האינבו (p=0.015).
החוקרים מסכמים כי באנליזה אשר כללה מטופלי סוכרת סוג 2 בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, טיפול עם לירגלוטייד וסמגלוטייד נקשר להפחתת סיכון של כ-50% להתפתחות דמנציה לעומת אינבו. לממצאים אלה יכולות להיות השלכות פוטנציאליות בהקשר למניעת הדמנציה בסוכרת סוג 2. נדרש מחקר נוסף על מנת לבחון את התועלת הטיפולית של לירגלוטייד וסמגלוטייד למניעה או טיפול בדמנציה.
מקור:
Ballard, C. et al.