דולגלוטייד 08.02.2021

היענות לטיפול בחולי סוכרת: דולגלוטייד לעומת סמגלוטייד ואקסנטייד

השוואה בין דפוסי שימוש, דבקות והתמדה בחולי סוכרת סוג 2 בטיפול בשלוש תרופות שונות

במחקר שפורסם ב-Diabetes Obesity and Metabolism, בוצעה השוואה בין דפוסי שימוש, דבקות (adherence) והתמדה (persistence) בטיפול בחולי סוכרת סוג 2 אשר קיבלו דולגלוטייד לעומת חולים שקיבלו סמגלוטייד ובחולי סוכרת שקיבלו דולוגלוטייד לעומת חולים שקיבלו אקסנטייד. המחקר בוצע באופן רטרוספקטיבי תצפיתי על ידי שימוש בנתונים מהעולם הקליני אשר נאספו במסגרת מאגר מידע מחקרי (HealthCore Integrated Research Database).

במחקר השתתפו חולי סוכרת סוג 2 בני 18 שנים ומעלה אשר רכשו דולגלוטייד, סמגלוטייד או אקסנטייד (exenatide BCise) לפחות פעם אחת בין פברואר לדצמבר 2018 ולא רכשו אגוניסטים אחרים ל-GLP-1 בחצי שנה לפני תחילת המחקר. משתתפים שרכשו דולגלוטייד הושוו על ידי ציון זיקה ביחס של 1:1 למשתתפים שרכשו סמגלוטייד (3,852 זוגות) או אקסנטייד (1,879 זוגות).

דבקות בטיפול (ADHERENCE) הוגדרה כשימוש בתרופה במהלך 80% או יותר מימי המחקר. מאפייני הבסיס של נוטלי שלוש התרופות היו דומים עם גיל ממוצע של 54 שנה ושיעור נשים של 51% בקבוצת הדולגלוטייד.

לאחר שישה חודשי טיפול נמצא כי בקבוצת הדולגלוטייד, שיעור המשתתפים שהדגימו דבקות בטיפול היה גבוה באופן מובהק סטטיסטית לעומת קבוצת הסמגלוטייד (59.7% לעומת 42.7%; p<0.0001) וכמו גם לעומת קבוצת האקסנטייד (58.1% לעומת 40.3%; p<0.0001).

מודל רגרסיית cox הדגים שמשתתפים שקיבלו דולגלוטייד היו עם סיכוי נמוך יותר להפסיק את הטיפול מאשר אלה שקיבלו סמגלוטייד (יחס סיכונים=0.71; רווח בר-סמך 95%: 0.66-0.76) ומאשר אלה שקיבלו אקסנטייד (0.59; 0.53-0.65; p<0.0001 עבור שתי ההשוואות).

החוקרים מסכמים כי על פני מעקב של שישה חודשים, שיעור גבוה יותר של חולי סוכרת סוג 2 שהתחילו ליטול דולגלוטייד הדגימו דבקות בטיפול והמשיכו בטיפול לעומת חולים שקיבלו סמגלוטייד או אקסנטייד.

מקור:

Mody, R. et al. (2020) Diabetes Obesity and Metabolism. doi: 10.1111/dom.14195. Online ahead of print.

PP-DG-IL-0487

 

 

נושאים קשורים:  דולגלוטייד,  אקסנטייד,  סמגלוטייד,  היענות,  הפסקת טיפול,  מחקרים