במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Neurology, בוצע שימוש ברנדומיזציה מנדלינאנית (mendelian randomization) על מנת לבחון האם הנטייה הגנטית לפתח סוכרת סוג 2, היפרגליקמיה, עמידות לאינסולין וחוסר תפקוד של תאי בטא משפיעות על הסיכון ללקות בשבץ איסכמי, שבץ המורגי ותת סוגים של שבץ איסכמי בכלל זה שבץ במנגנון של כלי דם גדולים, קטנים ומנגנון קרדיואמבולי. בנוסף, החוקרים בחנו האם נטייה גנטית קשורה בפנוטיפים שונים של שבץ כדוגמת טרשת בעורקי התרדמה, סמנים של פגיעה בחומר הלבן במוח ואטרופיה מוחית.
עוד בעניין דומה
החוקרים מצאו כי נטייה גנטית לסוכרת סוכרת סוג 2 ורמות המוגלובין מסוכרר גבוהות קשורות בסיכון מוגבר יותר לכל סוגי השבץ, לשבץ בכלי דם גדולים ולשבץ בכלי דם קטנים. קשרים דומים נצפו עבור טרשת עורקים, fractional anisotropy המהווה סמן של מחלה בחומר הלבן במוח וסמנים נוספים של אטרופיה מוחית. בנוסף נמצא כי ישנו קשר בין נטייה גנטית לפתח עמידות לאינסולין לשבץ של כלי דם גדולים וקטנים וכי נטייה גנטית לפתח חוסר תפקוד של תאי בטא קשור בשבץ של כלי דם קטנים, דימום תוך-מוחי, נפח נמוך יותר של רקמות חומר אפור ונפוח כולל של רקמת המוח.
מחקר זה מספקות תובנות נוספות לגבי הסיבות בעטיין לסוכרת והיפרגליקמיה השפעה על הסיכון לפתח מחלה צרברווסקולרית. העובדה כי נטייה גנטית לעמידות לאינסולין וחוסר תפקוד של תאי בטא משפיעים על הסיכון לשבץ יכולה להיות בעלת משמעויות טיפוליות ולרמז כי תרופות נגד סוכרת המשפרות מנגנונים אלו יכולות להיות בעלת השפעה מיטיבה על הסיכון לשבץ.
מקור:
Georgakis, M.K. etl al. Neurology. DOI: https://doi.org/10.1212/WNL.0000000000011555