במחקר ה-PACIFIC נמצא כי טיפול עם Durvalumab הוביל לשיפור מובהק בהישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS – progression-free survival) ובהישרדות הכוללת (OS – overall survival), בהשוואה לאינבו, יחד עם פרופיל בטיחותי טוב בקרב מטופלים עם סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (NSCLC – non-small-cell lung cancer) שלב 3 שאינו מתאים לניתוח, ללא התקדמות לאחר טיפול כימותרפיה והקרנות (CRT – chemoradiotherapy).
עוד בעניין דומה
כעת, החוקרים דיווחו את תוצאות ניתוח התוצאים לפי ביטוי של PD-L1 (programmed death-ligand 1) בתאי הגידול (TC- tumor cells).
המשתתפים במחקר חולקו באופן אקראי (יחס של 2:1) לקבוצה שקיבלה טיפול תוך ורידי עם Durvalumab במינון של 10 מ"ג/ק"ג אחת לשבועיים ולקבוצה שקיבלה אינבו ≤ 12 חודשים.
המשתתפים במחקר סווגו לפי גיל, מין והיסטוריה של עישון, אך לא לפי סטטוס PD-L1. במקרים בהם היה ניתן, החוקרים בדקו ביטוי PD-L1 (באמצעות אימונוהיסטוכימיה) בדגימות שנלקחו לפני ה-CRT ונתנו להם ציון חתך של TC מוגדר מראש (25%) ופוסט הוק (1%). בנוסף, החוקרים העריכו את יחסי הסיכונים של השפעת הטיפול באמצעות מודלים לא מרובדים של Cox proportional hazards (חציונים מוערכים לפי עקומות קפלן-מייר).
במחקר השתתפו 713 מטופלים שחולקו באופן אקראי בין הקבוצות, כאשר 709 מתוכם קיבלו לפחות מנה אחת של Durvalumab (n=473) או אינבו (n=236). בנוסף, החוקרים יכלו להעריך את סטטוס ה-PD-L1 בקרב 451 מטופלים (63%) ומצאו כי 35%, 65%, 67%, 33% ו-32% היו עם TC ≥ 25%, <25%, ≥1%, <1% ו-1-24%, בהתאמה. בנוסף, עד ה-31 בינואר 2019, החציון של תקופת המעקב היה 33.3 חודשים.
החוקרים מצאו כי טיפול עם Durvalumab שיפר את ה-PFS בהשוואה לאינבו (נקודת חתך ראשונה של ניתוח המידע: 13 בפברואר 2017) בכל תתי הקבוצות [יחס הסיכונים, רווח בר סמך 95%; חציונים]: TC ≥25% (0.41, 0.26-0.65; 17.8 בהשוואה ל-3.7 חודשים), <25% (0.59, 0.43-0.82; 16.9 בהשוואה ל-6.9 חודשים), ≥1% (0.46, 0.33-0.64; 17.8 בהשוואה ל-5.6 חודשים), <1% (0.73, 0.48-1.11; 10.7 בהשוואה ל-5.6 חודשים), 1-24% (0.49, 0.30-0.80; חציון לא הושג בהשוואה ל-9 חודשים) ובקבוצה עם TC לא ידוע (0.59, 0.42-0.83; 14.0 בהשוואה ל-6.4 חודשים).
תוצאות המחקר הראו כי טיפול עם Durvalumab שיפר את ה-OS במרבית תת הקבוצות (נקודת חתך של ניתוח המידע ב-31 בינואר 2019; יחס הסיכונים, רווח בר סמך 95%; חציונים): TC≥25% (0.50, 0.30-0.83; חציון לא הושג בהשוואה ל-21.1 חודשים), <25% (0.89, 0.63-1.25; 39.7 בהשוואה ל-37.4 חודשים), ≥1% (0.59, 0.41-0.83; חציון לא הושג בהשוואה ל-29.6 חודשים), 1-24% (0.67, 0.41-1.10; 43.3 בהשוואה ל-30.5 חודשים) ובקבוצה עם TC לא ידוע (0.60, 0.43-0.84; 44.2 בהשוואה ל-23.5 חודשים), אך לא בקבוצת ה-<1% (1.14, 0.71-1.84; 33.1 בהשוואה ל-45.6 חודשים). פרופיל הבטיחות היה דומה בין כל תתי הקבוצות.
החוקרים הסיקו כי Durvalumab הוביל לשיפור ב-PFS בכל תת הקבוצות, ולשיפור ב-OS בכל תת הקבוצות למעט TC<1%, שם המגבלות ורווח בר סמך רחב של יחס הסיכונים מנעו הגעה למסקנה נחרצת.
מקור:
Paz-Ares, L. et al. (2020) Annals of Oncology 31,6.