סרטן הריאות 16.02.2021

סטטוס PD-L1 והישרדות בחולי סרטן ריאות NSCLC שטופלו עם דורבלומב

החוקרים בדקו את סטטוס PD-L1 של מטופלים עם סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים ובחנו את ההשפעה שלו בטיפול ב-Durvalumab על תוצאי ההישרדות

סרטן ריאה (אילוסטרציה)

במחקר ה-PACIFIC נמצא כי טיפול עם Durvalumab הוביל לשיפור מובהק בהישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS – progression-free survival) ובהישרדות הכוללת (OS – overall survival), בהשוואה לאינבו, יחד עם פרופיל בטיחותי טוב בקרב מטופלים עם סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (NSCLC – non-small-cell lung cancer) שלב 3 שאינו מתאים לניתוח, ללא התקדמות לאחר טיפול כימותרפיה והקרנות (CRT – chemoradiotherapy).

כעת, החוקרים דיווחו את תוצאות ניתוח התוצאים לפי ביטוי של PD-L1 (programmed death-ligand 1) בתאי הגידול (TC- tumor cells).

המשתתפים במחקר חולקו באופן אקראי (יחס של 2:1) לקבוצה שקיבלה טיפול תוך ורידי עם Durvalumab במינון של 10 מ"ג/ק"ג אחת לשבועיים ולקבוצה שקיבלה אינבו ≤ 12 חודשים.

המשתתפים במחקר סווגו לפי גיל, מין והיסטוריה של עישון, אך לא לפי סטטוס PD-L1. במקרים בהם היה ניתן, החוקרים בדקו ביטוי PD-L1 (באמצעות אימונוהיסטוכימיה) בדגימות שנלקחו לפני ה-CRT ונתנו להם ציון חתך של TC מוגדר מראש (25%) ופוסט הוק (1%). בנוסף, החוקרים העריכו את יחסי הסיכונים של השפעת הטיפול באמצעות מודלים לא מרובדים של Cox proportional hazards (חציונים מוערכים לפי עקומות קפלן-מייר).

במחקר השתתפו 713 מטופלים שחולקו באופן אקראי בין הקבוצות, כאשר 709 מתוכם קיבלו לפחות מנה אחת של Durvalumab (n=473) או אינבו (n=236). בנוסף, החוקרים יכלו להעריך את סטטוס ה-PD-L1 בקרב 451 מטופלים (63%) ומצאו כי 35%, 65%, 67%, 33% ו-32% היו עם TC ≥ 25%, <25%, ≥1%, <1% ו-1-24%, בהתאמה. בנוסף, עד ה-31 בינואר 2019, החציון של תקופת המעקב היה 33.3 חודשים.

החוקרים מצאו כי טיפול עם Durvalumab שיפר את ה-PFS בהשוואה לאינבו (נקודת חתך ראשונה של ניתוח המידע: 13 בפברואר 2017) בכל תתי הקבוצות [יחס הסיכונים, רווח בר סמך 95%; חציונים]: TC ≥25% (0.41, 0.26-0.65; 17.8 בהשוואה ל-3.7 חודשים), <25% (0.59, 0.43-0.82; 16.9 בהשוואה ל-6.9 חודשים), ≥1% (0.46, 0.33-0.64; 17.8 בהשוואה ל-5.6 חודשים), <1% (0.73, 0.48-1.11; 10.7 בהשוואה ל-5.6 חודשים), 1-24% (0.49, 0.30-0.80; חציון לא הושג בהשוואה ל-9 חודשים) ובקבוצה עם TC לא ידוע (0.59, 0.42-0.83; 14.0 בהשוואה ל-6.4 חודשים).

תוצאות המחקר הראו כי טיפול עם Durvalumab שיפר את ה-OS במרבית תת הקבוצות (נקודת חתך של ניתוח המידע ב-31 בינואר 2019; יחס הסיכונים, רווח בר סמך 95%; חציונים): TC≥25% (0.50, 0.30-0.83; חציון לא הושג בהשוואה ל-21.1 חודשים), <25% (0.89, 0.63-1.25; 39.7 בהשוואה ל-37.4 חודשים), ≥1% (0.59, 0.41-0.83; חציון לא הושג בהשוואה ל-29.6 חודשים), 1-24% (0.67, 0.41-1.10; 43.3 בהשוואה ל-30.5 חודשים) ובקבוצה עם TC לא ידוע (0.60, 0.43-0.84; 44.2 בהשוואה ל-23.5 חודשים), אך לא בקבוצת ה-<1% (1.14, 0.71-1.84; 33.1 בהשוואה ל-45.6 חודשים). פרופיל הבטיחות היה דומה בין כל תתי הקבוצות.

החוקרים הסיקו כי Durvalumab הוביל לשיפור ב-PFS בכל תת הקבוצות, ולשיפור ב-OS בכל תת הקבוצות למעט TC<1%, שם המגבלות ורווח בר סמך רחב של יחס הסיכונים מנעו הגעה למסקנה נחרצת.

מקור:

Paz-Ares, L. et al. (2020) Annals of Oncology 31,6.

נושאים קשורים:  durvalumab,  מחקרים,  סרטן ריאות,  הישרדות,  סטטוס PD-L1,  דורבלומאב
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו