ריבוי תרופות (polypharmacy) בחולים עם אי ספיקת לב הוא מצב נפוץ מאוד, בעוד תוצאים ארוכי טווח של חולים אלה איננו ברור. החוקרים ניסו להעריך את השכיחות, ההשפעה הפרוגנוסטית ומנבאים נפוצים לריבוי תרופות בחולי אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (Heart Failure with preserved Ejection Fraction - HFpEF).
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי עם מידע על מטופלים מיבשת אמריקה (ממדינות; קנדה, ארצות הברית, ארגנטינה וברזיל) עם אי ספיקת לב סימפטומטית ומקטע פליטה של לפחות 45% שלקחו חלק ממחקר TOPCAT (Treatment of Preserved Cardiac Function Heart Failure with an Aldosterone Antagonist). מחקר TOPCAT היה מחקר בינלאומי עם סמיות כפולה ובקרות אינבו שבוצע בשנים 2006-2013 בשש מדינות.
המטופלים סווגו לארבע קבוצות: ביקורות (מתחת ל-5 תרופות), polypharmacy (5-9 תרופות), hyperpolypharmacy (10-14 תרופות) ו-super hyperpolypharmacy (מעל 15 תרופות). התוצאים והמנבאים נבחנו בכל קבוצה.
המחקר כלל מידע אודות 1,761 משתתפים בגיל ממוצע של 72 שנים. ההתפלגות היתה 37.5% polypharmacy,י35.9% hyperpolypharmacy,י 19.6% super hyperpolypharmacy ו-7% הנותרים עם עומס תרופתי נמוך. ברגרסיה רב משתנית נמצא כי שלוש קבוצות ההתערבות היו בסיכון נמוך לתמותה, ביחס לביקורות, אך בסיכון מוגבר לסיבוכים אשפוזים בעקבות אי ספיקת הלב או מכל סיבה אחרת.
תחלואה צולבת מרובה (דיסליפדמיה, מחלות בבלוטת התריס, סוכרת, ו-COPD), היסטוריה של תעוקת חזה, לחץ דם דיאסטולי נמוך מ-80 ממ"כ ותפקוד לבבי ירוד (דרגה 3 או 4 לפי New York Heart association) ברקע מהווים, בנפרד, גורם סיכון לעומס תרופתי גבוה בחולי HFpEF.
מסקנת החוקרים היתה כי ריבוי תרופות הוא ממצא שכיח ביותר בחולי HFpEF. מצב זה אמנם מגביר את הסיכון לאשפוז חוזר, אך איננו משפיע על סיכויי התמותה של חולים אלה.
מקור: