שבריריות מטופלים עם פרפור פרוזדורים לא-מסתמי (nonvalvular atrial fibrillation, NVAF) קשורה לתוצאי בריאות שליליים ולסיכון מוגבר לתמותה. קיים צורך בראיות נוספות על מנת להעריך איזה טיפול יעיל ובטוח בחולי NVAF בקרב אוכלוסיית חולים זו.
עוד בעניין דומה
ניתוח תת קבוצה זו במחקר ARISTOPHANES השווה את הסיכון לשבץ מוחי/תסחיף סיסטמי (S/SE) ודימום משמעותי (MB) בקרב חולי NVAF שבריריים שקיבלו נוגדי קרישה שאינם נוגדי ויטמין Kי(NOAC) או warfarin.
מחקר תצפיתי השוואתי זה בוצע על חולי NVAF שבריריים ומבוגרים שטופלו ב-Apixaban, dabigatran, rivaroxaban אוwarfarin החל מ-1 בינואר 2013 ועד 30 בספטמבר 2015. על מנת להשוות את כל אחת מהתרופות, נוצרו שש קבוצות מותאמת להערכת ציון ההטיה (PSM). מודלים של cox שימשו להערכת יחסי הסכנה (HR) ל-S/SE ו-MB.
בקרב חולי NVAF שהיו במחקר הכללי, 34% (150,487) עמדו בקריטריונים לשבריריות. Apixaban ו-rivaroxaban נקשרו לסיכון נמוך יותר ל-S/SE לעומת warfarin (apixaban: HR: 0.61, רווח בר סמך של 95% - 0.55-0.69; rivaroxaban: HR: 0.79, רווח בר סמך של 95% - 0.72-0.87).
באשר ל-MB, apixaban (HR: 0.62, רווח בר סמך של 95% -0.57-0.66) ו-dabigatran (HR: 0.79, רווח בר סמך של 95%- 0.70-0.89) נקשרו לסיכון נמוך יותר ו-rivaroxaban (HR: 1.14, רווח בר סמך של 95%, 1.08-1.21) היה קשור לסיכון גבוה יותר, לעומת warfarin.
בקרב חולי NVAF שבריריים, NOACs נקשרו לשיעורים שונים של S/SE ו-MB בהשוואה ל-warfarin.
מקור:
LIP GYH. Et al. (2021) Journal of Internal Medicine. 289 (1): published online