הפטיטיס C 13.05.2021

הושקה התוכנית הלאומית למיגור מחלת הפטיטיס סי על ידי משרד הבריאות

החברה הישראלית לחקר הכבד מציעה לפשט את תהליך האבחון, הטיפול והמעקב בנשאי HCV. טיפול בחולים עם מחלה קלה יכול להתקיים במסגרת רפואת הקהילה

מספר הנשאים החיוביים בישראל ל-HCV מוערך בכ-100,000י¹. מהם מתאימים לטיפול אנטי ויראלי כ-60-70,000י¹. נכון להיום כבר זוהו במערכת הבריאות כ-25-30,000 נשאים שטרם קיבלו טיפול (חולים "רדומים")¹.

הפטיטיס C ללא טיפול עלולה לגרום לשחמת הכבד, סרטן הכבד, השתלת כבד ומוות².

הטיפולים החדשים פשוטים, ניתנים בכדורים וחלקם מאפשרים לחלק מהמטופלים החלמה גם תוך 8 שבועות, ולמרות זאת, עדיין יש חולי HCV נשאים שלא טופלו! ¹,³

החברה הישראלית לחקר הכבד והמועצה הלאומית לתזונה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, הכריזו על 3 קבוצות סיכון עיקריות בישראל: ילדי ברה"מ לשעבר, משתמשים בסמים בהזרקה בכבר או בהווה, וכל מי שקיבל דם או מוצריו לפני שנת 1992 (שנה בה החלה בדיקת מוצרי דם ל-HCV).

לאור העובדה שקיימות כיום תרופות פנ-גנוטיפיות (pan-genotypic) יעילות ביותר, ההמלצה של החברה הישראלית היא שניתן לייתר את בדיקת הגנוטיפ בשלב זה ולבצע reflex testing ל-PCR בלבד: מדגימת נסיוב שנשלחה לבדיקת נוגדנים ל-HCV, תתבצע גם בדיקת PCR כמותי במידה ותהיה חיובית.

קביעת חומרת המחלה

החברה הישראלית לחקר הכבד מציעה שימוש במדד ביולוגי לא פולשני הנקרא FIB-4 score. המדד מורכב מ-4 רכיבים (ALT, AST, גיל ומספר הטסיות בדם) הזמינים ברוב המוחלט של החולים והינו מבוסס על נוסחה פשוטה הזמינה באינטרנט. אם FIB-4 score הינו < 1.45 ניתן לקבוע בוודאות של 90% לפחות, שלא מדובר בפירוזיס כבדי מתקדם (דרגת F0-2).

Decentrallization of Treatment

בהפניית החולה לטיפול, קיימים חסמים נוספים כגון סטיגמה ובושה מעצם החשיפה לנגיף, קושי לוגיסטי להגיע למרפאת הכבד, קושי כלכלי בתשלום עבור הטיפול ("תקרת הסל") ועוד. על מנת להתגבר על חסמים אלה מציעה החברה הישראלית לחקר הכבד מהלך של העברת הטיפול בחולים במחלה קלה לרופאים המטפלים הראשוניים / רופאי משפחה (primary phycisians), תוך כדי גיבוי הטיפול וייעוץ וירטואלי של המומחים למחלות כבד (Decentrallization).

טיפול בקבוצת החולים במחלה קלה (דרגת פיברוזיס F0-2)

המלצת החברה הישראלית לחקר הכבד היא שהחולים בהם דרגת הפיברוזיס קלה, יקבלו את אחת מ-2 התרופות הפנ-גנוטיפיות למשך 8 או 12 שבועות. הטיפול ינתן במרפאת רופא המשפחה או במרכז הגמילה בו הם מטופלים, או לחילופין בכלא, במידה שמדובר באסירים (מדובר רק בחולים שלא קיבלו טיפול אנטי-ויראלי ב-DAA's בעבר).

לא יהיה צורך בהפניית חולים במחלה קלה (דרגת פיברוזיס F0-2) למרפאת כבד, אלא בייעוץ וירטואלי, או ב"שלט רחוק", של המומחה למחלות כבד. התנתקות מהצורך להגיע למרפאת כבד תגביר את ה-Linkage-to-care, תחסוך את הבעיות הלוגיסטיות הכרוכות בכך, המטופל יישאר ב"סביבתו הטבעית" ובמעקב עם רופא אותו הוא מכיר, ובכך יגביר את הפשטת (Simplification) הטיפול.

לסיכום

החברה הישראלית לחקר הכבד מציעה לפשט את תהליך האבחון, הטיפול והמעקב בנשאי HCV. טיפול בחולים עם מחלה קלה יכול להתקיים במסגרת רפואת הקהילה.

למידע נוסף על המלצות החברה הישראלית לחקר הכבד באבחון וטיפול ב-HCV אנא לחצ/י כאן

לאתר Maviret אנא לחצ/י כאן

נושאים קשורים:  הפטיטיס C,  החברה הישראלית לחקר הכבד