במחקר עוקבה רטרוספקטיבי שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research, חוקרים בחנו את הקשר בין שינוי משקל מתקופת הבגרות הצעירה לתקופת אמצע החיים, והסיכון לחלות בדלקת מפרקים.
עוד בעניין דומה
לצורך עריכת המחקר, החוקרים השתמשו בנתונים מ-National Health and Nutrition Examination Survey בארה"ב, באמצעותם סיווגו את המשתתפים לקטגוריות נבדלות בהתאם למשקלם בתקופת הבגרות הצעירה ובאמצע החיים.
נעשה שימוש במודל קוקס להערכת הקשר בין שינוי במשקל והתפתחות דלקת מפרקים על פני 10 שנים. הממצאים עברו אקסטרפולציה על סמך אוכלוסיית ארה"ב, כדי לקבוע את שיעור מקרי דלקות המפרקים שניתן היה למנוע אילו כלל האוכלוסייה היתה שומרת על מדד מסת גוף (BMI) תקין בתקופות הבגרות הצעירה ואמצע החיים.
החוקרים מצאו כי מתוך מדגם המבוגרים בגילאי 40-69 אשר עברו שקילות (n=13,669), 3,603 מתוכם פיתחו דלקת מפרקים. בהשוואה עם מבוגרים ששמרו על BMI תקין-תקין (בגרות צעירה-אמצע חיים), בקרב קבוצות המבוגרים עם שינוי משקל מתקין-משקל עודף, תקין-השמנת יתר, משקל עודף-השמנת יתר והשמנת יתר-השמנת יתר, נמצא סיכון גבוה יותר באופן מובהק לפתח דלקות מפרקים.
לקבוצת המשקל השמנת יתר-משקל עודף היה סיכון נמוך יותר לדלקת מפרקים בהשוואה לקבוצת ההשמנת יתר-השמנת יתר, וסיכון דומה לקבוצת המשקל עודף-משקל עודף. כמעט רבע ממקרי דלקות המפרקים, המקבילים ל-2.7 מיליון פרטים, היו נמנעים תחת התרחיש ההיפותטי בו כלל האוכלוסיה הייתה שומרת על משקל תקין בין תקופת הבגרות הצעירה לאמצע החיים.
החוקרים סיכמו כי ירידה במשקל בין תקופת הבגרות הצעירה לאמצע החיים קשורה בסיכון נמוך באופן משמעותי לפתח דלקת מפרקים. לא נמצאו עדויות לסיכון שיורי ממשקל עודף בתקופות חיים מוקדמות יותר. הממצאים מדגישים את הצורך בהרחבת מאמצי המניעה והטיפול בהשמנת יתר כדי להשיג הפחתה משמעותית בנטל דלקות המפרקים.
מקור: