נגיף הקורונה 26.07.2021

מחקר ישראלי: האם החיסון לקורונה בטוח ויעיל בחולי סרטן תחת טיפול?

במחקר שהתפרסם בכתב העת JAMA Oncology נמצא כי החיסון לקורונה של פייזר יעיל ובטוח לשימוש בחולי סרטן תחת טיפול כימותרפי ורוב חולי הסרטן משיגים חיסוניות לאחר מנת חיסון שנייה

חיסון. צילום: תומר נויברג/ פלאש 90

מחקרי פאזה 3 מצאו כי חיסונים כנגד SARS-CoV-2 הינם בטוחים ויעילים, אך במחקרים אלv לא השתתפו נבדקים עם סרטן. כיוון שהומלץ לתת קדימות לאנשים מקבוצת סיכון בקבלת החיסון, יש לאסוף מידע כזה עבור חולי סרטן. מטרת המחקר היתה לבחון את בטיחות החיסון של חברת פייזר, מסוג BNT162b2, במטופלים שעוברים טיפול כימותרפי לסרטן.

בינואר 2021 החלו לחסן בכמויות גדולות את אוכלוסיות הסיכון בישראל, וביניהם גם חולי סרטן הנמצאים תחת טיפול. במחקר זה עקבו באופן פרוספקטיבי אחרי חולי סרטן ונבדקים בריאים אשר קיבלו חיסון בתקופה שבין 15 בינואר ועד 14 במרץ 2021.

המחקר בוצע ביחידה לאונקולוגיה במרכז הרפואי רמב"ם, המרכז השלישוני הגדול בצפון ישראל. המחקר כלל 232 נבדקים עם סרטן אשר היו תחת טיפול פעיל אחר מנת החיסון הראשונה והשנייה ו-261 נבדקים בריאים, אנשי צוות רפואי, מותאמים לפי גיל, אשר שימשו קבוצת מקרי ביקורת.

דגימות סרום נאספו אחרי כל מנת חיסון ובמקרה של סרונגטיביות. שאלונים העוסקים במאפיינים סוציודמוגרפיים ותופעות לוואי חולקו במעמד איסוף דוגמיות הסרום. החוקרים השתמשו בבדיקה שאושרה על ידי סוכנויות רגולטוריות על מנת לבחון את רמות הנוגדנים מסוג IgG בכל שלב של המחקר. החוקרים סקרו את הגליונות הרפואיים הממוחשבים של הנבדקים לצורך תיעוד של הדבקה ב-COVID-19 ותוצאות של ספירות הדם, רמות אנזימי כבד ובדיקות הדמיה.

תוצאים עיקריים שנבדק היה שיעור סרוקונברסיה לאחר מנה ראשונה או שניה של חיסון BNT162b2 והדבקה ב-COVID-19.

מתוך 232 הנבדקים שתחת טיפול עבור סרטן, 132 היו גברים (57%); עם גיל ממוצע של 66±12.09 שנים. תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר מנה ראשונה של חיסון מסוג BNT162b2, רק 29% (n=25) מהנבדקים בקבוצת המחקר נעשו סרופוזטיביים בהשוואה ל-84% (n=220) מקבוצת מקרי הביקורת (p<0.01). לאחר קבלת מנת החיסון השנייה, שיעורי סרופוזטיביות טיפסו לכדי 86% (n=187) בקבוצת המחקר.

יחס השיעורים לפי 1,000 ימי-אדם לאחר המנה הראשונה של החיסון היה 12.5 (רווח בר-סמך של 95%, 3.4-45.7) בקבוצת המחקר ו-48.5 (רווח בר-סמך של 95%, 37.2-63.2) בקבוצת מקרי הביקורת. מטופלים אשר היו תחת טיפול כימותרפי הציגו תגובה חיסונית מופחתת (יחס סיכויים של 0.41; רווח בר-סמך של 95%, 0.17-0.98). במטופלים סרונגטיביים, שיעור הנבדקים עם לויקופניה מוחלטת הגיעו לכדי 39%.

לא דווחו על מקרים של תחלואה ב-COVID-19 במהלך תקופת המחקר, מלבד שני אירועים של תחלואה בקבוצת המחקר מיד לאחר קבלת מנת החיסון הראשונה. תופעות הלוואי שדווחו לא היו שונות מאלו שנמצאו במחקרים קודמים שכללו בעיקר נבדקים בריאים.

מסקנת החוקרים היתה כי חיסון BNT162b2 נמצא בטוח ומסוגל להשיג תגובה סרולוגית מספקת בחולים עם סרטן. עם זאת, החוקרים ראו שיש עיכוב משמעותי בייצור הנוגדנים בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת, עם הגעה סופית לשיעורי סרוקונברסיה גבוהים לאחר מנת החיסון השנייה. יש להמשיך לחקור נושא זה לבחון את היעילות של החיסון לאורך זמן במטופלים אלו ולבחון קשרים בין סוגי הטיפולים לסרטן לבין יעילות החיסון.

מקור:

Goshen-Lago T, et al. (2021) “Serologic Status and Toxic Effects of the SARS-CoV-2 BNT162b2 Vaccine in Patients Undergoing Treatment for Cancer”. JAMA Oncology, Published online July 08, 2021. doi:10.1001/jamaoncol.2021.2675

נושאים קשורים:  סרוקונוורסיה,  חיסון קורונה,  קבוצת סיכון,  חולי סרטן,  קורונה,  נגיף הקורונה,  מחקרים,  Covid-19
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו