קבלת החלטות רפואית עבור מטופלים עם מחלה קשה הלוקים בשיטיון מתקדם הינה משמעותית ביותר, במיוחד כאשר השכיחות של שיטיון עולה במהירות. תהליך קבלת ההחלטות כולל אתגרים רבים בתחום האתי, הרפואי והמשפטי. מטרת המחקר הייתה להעריך את המגמה אשר נרשמה בתחום בין 1999 ל-2015, וכן לבחון גורמים בעלי השפעה על קבלת ההחלטות של הרופאים.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בסקר אשר כלל תרחישים היפותטיים של מטופלים אשר התייצגו עם שיטיון מתקדם ודימום מסכן חיים במערכת העיכול. הסקר נשלח ל-1,182 ו-1,258 רופאים פינים ב-1999 וב-2015, בהתאמה. המגיבים התבקשו לבחור בין מספר גישות טיפוליות אשר היו קשורות להארכת חיים וטיפול פליאטיבי. ההשפעה של גורמים ברקע ובגישה של הרופאים על החלטתם הוערכה.
תוצאות המחקר הראו כי שיעור המענה היה 56%. החוקרים מצאו כי גישה של טיפול פליאטיבי נבחרה על ידי 57% ו-50% מהרופאים ב-1999 וב-2015, בהתאמה (p=0.01). שינוי זה היה מובהק בקרב רופאי משפחה (50% לעומת 40%, p=0.018) ואונקולוגים (77% לעומת 56%, p=0.011).
רופאי משפחה בחרו בטיפול פליאטיבי לעתים רחוקות יותר בהשוואה לשאר הרופאים במחקר בשתי השנים בהן התבצע הסקר (50% לעומת 63% ב-1999 ו-40% לעומת 56% ב-2015, p<0.001). כמו כן, החוקרים זיהו כי השיקול של השפעה על טובת המשפחה פחת, בעוד שההשפעה על טובת המטופל, שמירה על ערכים אתיים והגנה משפטית על הרופא הפכו לשיקולים מרכזיים יותר בין 1999 ל-2015.
החוקרים סיכמו כי רופאים בחרו בגישה של טיפול פליאטיבי עבור מטופלים עם שיטיון מתקדם ודימום מסכן חיים בתדירות נמוכה יותר בין 1999 ל-2015. בנוסף, תחום התמחות, גישה וגורמי רקע אחרים השפיעו באופן משמעותי על תהליך קבלת ההחלטות של הרופאים.
מקור:
Saila Haapasalmi et. al (2021) BMC Palliative Carehttps://doi.org/10.1186/s12904-021-00811-5