במחקר חתך קודם נמצא קשר בין סוכרת סוג 2 (Type 2 Diabetes Mellitus- T2DM) לבין שטח עצם נמוך וצפיפות עצם גבוהה של עצם הירך. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשרים הללו באופן אורכי תוך בדיקה של מצב סוכרת סוג 2 (ללא סוכרת n=1,521, היארעות n=119, המצאות n=106) ביחס לשינויים בשטח כולל וצפיפות המינרלים של עצם הירך.
עוד בעניין דומה
במחקר השתמשו בנתונים משלוש עוקבות: Swedish Mammography Cohort Clinical (SMCC; n=1,060), Prospective Investigation of the Vasculature in Uppsala Seniors (PIVUS; n-483) ו-Uppsala Longitudinal Study of Adult Men (ULSAM; n=203) עם ניתוח חוזר של מצב T2DM ומדידות של צפיפות ושטח עצם הירך בשיטת DXAי(Dual Energy X-Ray Absorptiometry) בהפרש ממוצע של 8 שנים. החוקרים השתמשו ברגרסיה לניארית על מנת להעריך את ההשפעה של מצב T2DM על שינוי בשטח וצפיפות עצם הירך.
תוצאות המחקר הדגימו כי שינוי בשטח עצם הירך היה נמוך ב-0.5% בקרב אלו עם היארעות T2DM בהשוואה לאלו ללא T2DM (-0.18 ס"מ2; רווח בר-סמך של 95%, -0.3 עד -0.06). השינוי בשטח העצם היה זהה במטופלים עם המצאות T2DM בהשוואה לאלו ללא (0 ס"מ2; רווח בר-סמך של 95%, -0.13 עד 0.13). עבור צפיפות עצם, ההערכה המשולבת היתה 0.004 ג'/ס"מ2 (רווח בר-סמך של 95%, -0.006 עד 0.014) בקרב מטופלים עם היארעות של T2DM ו-0.01 ג'/ס"מ2 (רווח בר-סמך של 95%, 0- עד 0.02) עבור מטופלים עם הימצאות T2DM, בהשוואה למטופלים ללא T2DM.
מסקנת החוקרים היתה כי מטופלים עם היארעות של T2DM חוו פחות גדילה בשטח עצם הירך בהשוואה לאלה ללא T2DM.
מקור: