גמילה מעישון 10.11.2021

האם ניתן לסייע לאנשים שאושפזו עקב מחלת נפש חמורה להיגמל מעישון?

נמצא כי טיפול ממושך רב-שיטתי הינו עדיף על הטיפול הסטנדרטי בהשגת גמילה מעישון עבור מטופלים עם מחלת נפש חמורה לאחר שחרור מהמוסד הרפואי

העישון בקרב אנשים עם תחלואה נפשית קשה (Serious Mental Illness- SMI) מהווה בעיה משמעותית לבריאות הציבור. התערבות במהלך אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי יכול לספק הזדמנות בסיוע בהחלת טיפול להפסקת עישון ולאפשר הצלחה בגמילה. מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות של התערבות מורכבת וממושכת (Sustained Care - SusC) לצורכי גמילה לעישון במבוגרים עם SMI המאושפזים בבית חולים פסיכיאטרי.

המחקר בוצע בשיטת מחקר קליני אקראי בשם The Helping HAND 3, בו השוו בין טיפול ממושך (SusC) לבין טיפול שגרתי (Usual Care - UC) עבור מטופלים עם SMI אשר עישנו באופן יומי ואושפזו בבית חולים פסיכיאטרי יחיד בעיר אוסטין, טקסס. המחקר בוצע בין התאריכים יולי 2015 ועד אוגוסט 2019.

הטיפול השגרתי (UC) כלל העברת מידע מתומצת על אודות הפסקת עישון, חומרי קריאה לעזרה עצמית וייעוץ מפי צוות סיעודי בנוסף למתן טיפול ניקוטין חליפי במשך האשפוז. הטיפול הממושך (SusC) כלל ארבעה מרכיבים עיקריים על מנת לסייע בהתערבות של המטופל, לאחר השחרור בתכניות גמילה; (1) ייעוץ מוטיבציוני באשפוז, (2) אספקה של מדבקות ניקוטין בשחרור מאשפוז, (3) הצעה להשתתפות בחינם בתכנית גמילה במסגרת קו-חם, התכתבות, ו/או ייעוץ גמילה דרך האינטרנט, (4) שיחות טלפון או הודעות סמס אינטראקטיביות לאחר השחרור.

התוצא העיקרי שנבדק היה 7 ימים של המנעות מעישון, מאושרת בבדיקה ביוכימית, שישה חודשים לאחר שחרור מהמוסד. תוצא שניוני היה דיווח עצמי על הפסקת עישון חודש, שלושה חודשים וחצי שנה לאחר שחרור מהמוסד.

במחקר השתתפו 353 נבדקים אשר עברו הקצאה אקראית, מתוכם 342 נכללו בניתוח הנתונים (גיל ממוצע של 35.8±12.3, 268 מהם ממוצא אתני לבן [74.8%], 280 ממוצא לא-היספני [81.9%], 169 נשים [49.4%]). הנבדקים דיווחו על עישון של 16.9±10.4 סיגריות ביום, בממוצע. נבדקים בקבוצת SusC התייצגו עם שיעורים גבוהים יותר באופן מובהק של המנעות מוכחת ביוכימית שישה חודשים לאחר שחרור ממוסד הטיפול, בהשוואה לקבוצת UC (8.9% לעומת 3.5%; יחס סיכויים מתוקנן של 2.95 [רווח בר-סמך של 95%, 1.24-6.99]; p= 0.01). מספר needed to treat עמד על 18.5 (רווח בר-סמך של 95%, 9.6-306.4). סדרה של ניתוחי רגישות אישרו את יעילות הטיפול. בנוסף, נמצא כי מטופלים מקבוצת SusC דיווחו בשכיחות גבוהה באופן מובהק על אודות השימוש שלהם בטיפולים לסיוע בהפסקת העישון במהלך חצי השנה שלאחר השחרור מהמוסד הרפואי, בהשוואה לקבוצת UC (74.6% לעומת 40.5%; סיכון יחסי של 1.8 [רווח בר-סמך של 95%, 1.51-2.25]; p< 0.01).

מסקנת החוקרים הייתה כי התערבות מדידה ומורכבת הינה יעילה יותר עבור עידוד הפסקת עישון וגמילה מעישון במטופלים עם SMI לאחר שחרור מבית החולים.

מקור: 

Brown RA, et al. (2021) “Sustained Care Smoking Cessation Intervention for Individuals Hospitalized for Psychiatric Disorders: The Helping HAND 3 Randomized Clinical Trial”. JAMA Psychiatry, August 2021. Vol. 78, Issue 8, p. 839–847. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.0707

נושאים קשורים:  גמילה מעישון,  מחלות נפשיות
תגובות