בעבר נמצא שיש קשר בין סוכרת סוג 2 לבין סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה. עם זאת, הקשר בין סוכרת סוג 2 לסוגי דמנציה שונים טרם נבחן. במחקר זה החוקרים בחנו את הקשר בין סוכרת סוג 2 לבין סוגי הדמנציה השונים והאם קשר זה מושפע מרמת השליטה הגליקמית.
עוד בעניין דומה
עבור מחקר זה החוקרים השתמשו במידע מתוך מרשם סוכרת לאומי בשבדיה שכלל 378,299 מטופלים עם סוכרת סוג 2, ו-1,886,022 מקרי ביקורת אשר נבחרו באקראי מתוך מרשם האוכלוסין של שבדיה המותאמים לפי גיל, מין ומדינה.
התוצאים שנבדקו כללו היארעות של מחלת האלצהיימר, דמנציה וסקולרית ודמנציה שלא על רקע וסקולרי. הקשר בין סוכרת סוג 2 לבין דמנציה רובד על בסיס רמות ההמוגלובין המסוכרר (Glycated Hemoglobin - HbA1c) בנבדקים עם סוכרת סוג 2 בלבד. החוקרים השתמשו ברגרסייה על שם COX על מנת להעריך את הסיכון העודף של תוצאים אלו.
תוצאות המחקר הדגימו כי על פני תקופת מעקב חציונית של 6.8 שנים, 11,508 (3%) מהנבדקים עם סוכרת סוג 2 לקו בדמנציה, בהשוואה ל-52,244 (2.7%) מתוך קבוצת מקרי הביקורת. הקשר החזק ביותר נמצא עבור דמנציה וסקולרית, כאשר יחס הסיכונים בין נבדקים עם סוכרת סוג 2 לבין נבדקים בריאים עמד על 1.34 (רווח בר-סמך של 95%, 1.28-1.41).
נמצא קשר חלש בין סוכרת סוג 2 לבין דמנציה שלא על רקע וסקולרי (יחס סיכונים של 1.1, רווח בר-סמך של 95%, 1.07-1.13).
עם זאת נמצא כי הסיכון לחלות באלצהיימר היה נמוך דווקא בקבוצת החולים עם סוכרת סוג 2 בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת (יחס סיכונים של 0.94, רווח בר-סמך של 95%, 0.9-0.99). כאשר הנתונים רובדו לפי רמות HbA1c, נצפה קשר מנה-תגובה.
מסקנת החוקרים היתה כי הקשר בין סוכרת סוג 2 לבין דמנציה שונה לפי סוג הדמנציה. הקשר המשמעותי ביותר נמצא בעבור דמנציה וסקולרית. יתרה מכן, נמצא כי ככל שהשליטה הגליקמית פחות טובה כך עולה הסיכון של חולי סוכרת סוג 2 לפתח דמנציה על רקע וסקולרי ולא וסקולרי.
מקור: