למרות שישנם יתרונות המתועדים קלינית לרצף טיפולי ארוך טווח בין רופא ומטופל ברפואה ראשונית, ישנה ירידה בשיעורי הרצף הטיפולי. מעבר לכך, כמעט לא מתבצעת הערכה במרפאות או על ידי נציגי בריאות.
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר שממצאיו תוארו בכתב העת British Journal of General Practice היתה למדוד רצף טיפולי ב-126 מרפאות באוכלוסיה מולטי-אתנית במזרח לונדון על ידי שימוש בציון Usual Provider of Careי(UPC), ולהשוות ציונים אלה עם תגובות סקר ה-General Practice Patient Survey (GPPS) לגבי רצף טיפולי ברפואה כללית.
מחקר זה היה מחקר רטרוספקטיבי ב-126 מרפאות בשלושה רבעים במזרח לונדון. אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים אשר הגיעו לפחות לשלושה מפגשי ייעוץ בין ינואר 2017 לדצמבר 2018. לאחר מכן ביצעו החוקרים קישור בין מידע אנונימי הקשור לדמוגרפיה והייעוצים מהגליונות הרפואיים לתוצאות של שאלה 10 בשאלון ה-GPPS.
תוצאות המחקר הראו כי ציון ה-UPC הממוצע לכל 126 המרפאות עמד על 0.52 (טווח – 0.32-0.93). כמו כן, נמצא כי היה מתאם חזק בין ציוני UPC במרפאות שנמדדו בשנתיים של המחקר ותגובות לשאלה 10 בשאלון GPPS 2019 (מקדם פירסון – 0.62).
עוד נמצא כי במרפאות קטנות יותר הציונים היו גבוהים יותר. בניתוחים רבי שלבים הודגם רצף טיפולי גבוה יותר במטופלים מגיל 65 ומעלה בהשוואה לילדים ומבוגרים צעירים (מקדם בטא – 0.082; רב״ס 95% - 0.080-0.084) ובנשים יותר מאשר בגברים.
ממחקר זה עולה כי ניתן למדוד את הרצף הטיפולי בכל המרפאות במחוז בריאותי מסוים. סקירה שגרתית של שיעורי רצף טיפולי במרפאות יכולה להיות שימושית כדי לתמוך במאמצים להגביר את הרצף הטיפולי בתוך המרפאות. להגברת הרצף הטיפולי יכולה להיות השפעה חיובית על תוצאים קליניים על שביעות הרצון של מטופלים ומטפלים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה