מטרת המחקר היתה לקבוע האם התייצגות, התקדמות ורגישות גנטית של סוכרת סוג 1 (Type 1 Diabetes - T1D) המופיעה בבגרות (Latent Autoimmune Diabetes in Adults - LADA), אשר אובחנה היטב, מושפעות מגיל האבחנה.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר החוקרים השוו את הקשר בין גיל האבחנה וההתייצגות של המחלה, אובדן פפטיד-C (שינוי שנתי ביחס הריכוזים של פפטיד-C לקריאטנין בשתן [urine C-peptide-Creatinine Ratio - UCPCR]) ורגישות גנטית (מדד סיכון גנטי [Genetic Risk Score - GRS] להופעה של T1D) במבוגרים עם אבחנה מאוששת של T1D.
הנבדקים נאספו מתוך מחקר פרוספקטיבי בשם StartRight בו נכללו 1,798 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת. T1D הוגדרה באחד משני אופנים: לפחות שתי תוצאות חיוביות במבדקים לנוגדנים עצמיים כנגד תאי איים בלבלב (נוגדן anti-GAD, אנטיגן IA-2 ונוגדן עצמי מסוג ZnT8), ללא קשר לאבחנה קלינית (n=385) או תוצאה חיובית אחת במבדק לנוגדנים עצמיים כנגד תאי איים בלבלב בשילוב עם אבחנה קלינית של T1Dי(n=180).
תוצאות המחקר הדגימו כי בניתוח מתמשך לא נמצא קשר בין גיל האבחנה לבין אובדן פפטיד-C במטופלים עם T1D לפי כל אחת מההגדרות (p>0.1). אובדן שנתי ממוצע של פפטיד-C בנבדקים שאובחנו לפני ולאחר גיל 35 שנים עמד על 39% (רווח בר-סמך של 95%, 31-46) לעומת 44% (רווח בר-סמך של 95%, 38-50) עבור אלו שאובחנו על פי הימצאות של שני נוגדנים ומעלה כנגד תאי איים בלבלב.
בנבדקים עם אבחנה קלינית שאוששה בעזרת תוצאה חיובית בודדת של נוגדנים עצמיים, שיעור האובדן השנתי הממוצע של פפטיד-C עמד על 43% (רווח בר-סמך של 95%, 33-51) לעומת 39% (רווח בר-סמך של 95%, 31-46; p>0.1). ריכוז פפטיד-C ו-GRS עבור T1D לא הושפעו כלל מגיל האבחנה (p>0.1).
עבור נבדקים שאובחנו על פי הימצאות של שני נוגדנים לפחות, חומרת המחלה בהתייצגותה היתה דומה בין אלה שאובחנו לפני גיל 35 לבין אלו שאובחנו לאחר גיל 35, עם תסמינים הכוללים; ירידה לא מתוכננת במשקל: 80% (רווח בר-סמך של 95%, 74-85) לעומת 82% (רווח בר-סמך של 95%, 76-87), חמצת קטוטית: 24% (רווח בר-סמך של 95%, 18-30) לעומת 19% (רווח בר-סמך של 95%, 14-25) וריכוז גלוקוז בדם בהתייצגות של 21 מילימול/ליטר (רווח בר-סמך של 95%, 19-22) לעומת 21 מילימול/ליטר (רווח בר-סמך של 95%, 20-22) (p≥0.1 עבור כולם).
למרות ההתייצגות הדומה, קשישים אובחנו עם T1D, קיבלו טיפול עם אינסולין ואושפזו בשכיחות נמוכה יותר.
מסקנת החוקרים היתה כי במטופלים עם אבחנה מאוששת של LADA, מאפייני ההתייצגות, ההתקדמות והרגישות הגנטית לא הושפעו מגיל האבחנה.
מקור:
Nicholas J. Thomas Anita V. Hill Colin M. Dayan Richard A. Oram Timothy J. McDonald Beverley M. Shields Angus G. Jones StartRight Study Group; Age of Diagnosis Does Not Alter the Presentation or Progression of Robustly Defined Adult-Onset Type 1 Diabetes. Diabetes Care 1 June 2023; 46 (6): 1156–1163. https://doi.org/10.2337/dc22-2159