יש ראיות לכך שסוכרת סוג 1 משפיעה על תפקוד ויכולת לבצע פעולות יומיומיות, אך לא מובן איך שינויים חדים בריכוז הגלוקוז משפיעים בהקשר זה.
עוד בעניין דומה
בעזרת ניתוח משוואות מבניות דינמיות החוקרים בחנו האם רמות גלוקוז ליליות (מקדם השונות, שיעור הזמן עם ריכוז מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל, שיעור הזמן עם ריכוז מעל 250 מ"ג/ד"ל) יכולות לנבא שבעה תוצאים של תפקוד ביום שלמחרת (משימות קוגניטיביות, פעילות גופנית שנבדקה בעזרת מד-תאוצה, דיווח עצמי על השתתפות בפעילויות) עבור מבוגרים עם סוכרת סוג 1. הם ביצעו ניתוח מיתון ותיווך ובחנו האם קשרים קצרי-מועד ניבאו תוצאים כלליים עליהם דיווחו הנבדקים.
תוצאות המחקר הדגימו כי מקדם השונות (p=0.017) ושיעור הזמן עם ריכוז גלוקוז מעל 250 מ"ג/ד"ל (p=0.037) חזו באופן משמעותי את התפקוד של נבדקים בבוקר שלאחר מכן. מבדקים מצומדים הדגימו כי מקדם שונות גבוה יותר נמצא קשור לירידה בריכוז (p=0.028) והשתתפות נמוכה במשימות תובעניות (p=0.028), שיעור הזמן בו ריכוז הגלוקוז היה נמוך מ-70 מ"ג/ד"ל נמצא קשור לירידה בריכוז (p=0.024) ושיעור הזמן עם ריכוז גלוקוז מעל 250 מ"ג/ד"ל נמצא קשור לישבנות ממושכת יותר (p=0.024).
ההשפעה של מקדם השונות על הריכוז נמצא קשור באופן חלקי להפרעה בהמשכיות השינה. שונות אישית בהשפעה של שיעור הזמן הלילי עם ריכוז גלוקוז מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל על יכולות הריכוז ביום המחר ניבאה את החדירות הכללית של המחלה (p=0.016) ואת איכות החיים המקושרת לסוכרת (p=0.036).
מסקנת החוקרים היתה כי רמות ליליות של גלוקוז מנבאות הפרעות בתפקודים אובייקטיביים ובתפקוד לפי דיווח עצמי ואף יכולות לפגוע בתוצאים כלליים, לפי דיווח הנבדקים. ממצאים אלה, שנצפו בהקשר של תוצאים שונים, מדגישים את ההשפעה הרחבה שיש לתנודות בריכוז הגלוקוז על התפקוד של מבוגרים עם סוכרת סוג 1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
