הודעות 19.11.2023

ההנחיות לאבחון וטיפול של CKD לרפואת המשפחה ולאנשי רפואה העובדים בקהילה

המסמך נכתב על ידי האיגודים הנפרולוגים - ISN וה-KDIGO, ולווה מתחילת הדרך ואומץ על ידי האיגוד האירופי לרפואת משפחה WONCA. המסמך תורגם לשפות רבות ובהן לעברית (את הנוסח העברי ערך פרופ' וינקר בשם WONCA). המסמך בעברית זמין לכולם דרך האתר (מצורפים שני הנוסחים באנגלית ובעברית)

כליות (צילום: אילוסטרציה)
כליות (צילום: אילוסטרציה)

תוכן המסמך: חלק א'

המסמך פורט 5 שלבים לזיהוי מוקדם והתערבות ב-CKD ברפואת הקהילה עם heatmap חדש ומאוד פרואקטיבי שקורא לרופא המשפחה לאבחן, לטפל ולהתייעץ עם נפרולוג במידת הצורך.

  1. זיהוי המטופלים בסיכון: חולים עם יתר לחץ דם, סוכרת, מחלה קרדיווסקולרית והיסטוריה של מחלת כליה כרונית מצויים בסיכון מוגבר להתדרדרות כלייתית ויש לעקוב אחר תיפקוד הכליות שלהם.
  2. בחינת התיפקוד הכלייתי של החולים בסיכון: יש לבצע בחולים בסיכון בדיקת eGFR (על ידי בדיקת קראטנין בדם) ו\או (urine albumin creatinine ratio) בשתן בכדי לבחון תפקוד כלייתי. במידה ושתי בדיקות בטווח של 3 חודשים מעידות על קיום מחלה כרונית - יש לאבחן כחולה CKD. במידה ולא - יש לבצע בדיקות סדירות לחולים בסיכון.
  3. אבחון החולה הכלייתי: מתן אבחנה בתיק הרפואי של החולה בהתאם לבדיקות.
  4. הגדרת הסיכון וטיפול: רמות ה-UACR וה-eGFR מאפשרות להגדיר את רמת הסיכון של החולה. בהתאם לרמת הסיכון, ישנו heatmap ברור המנחה את הרופא מתי לעקוב, לאבחן, לטפל ולהתייעץ עם נפרולוג.
  5. ייעוץ נפרולוגי.

חלק ב':

חלקו השני של המסמך מסביר בקצרה ובפשטות אילו שינויים באורח החיים על המטופל לבצע, מהם הטיפולים המומלצים לטיפול בחולי כליות כרונים, בדיקות חשובות למעקב אחרי מחלת הכליות ומחלות נלוות, ולבסוף שיקולים לייעוץ נפרולוגי.

לעיון במסמך, לחץ/י כאן

נושאים קשורים:  הודעות
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו