תוכן המסמך: חלק א'
המסמך פורט 5 שלבים לזיהוי מוקדם והתערבות ב-CKD ברפואת הקהילה עם heatmap חדש ומאוד פרואקטיבי שקורא לרופא המשפחה לאבחן, לטפל ולהתייעץ עם נפרולוג במידת הצורך.
- זיהוי המטופלים בסיכון: חולים עם יתר לחץ דם, סוכרת, מחלה קרדיווסקולרית והיסטוריה של מחלת כליה כרונית מצויים בסיכון מוגבר להתדרדרות כלייתית ויש לעקוב אחר תיפקוד הכליות שלהם.
- בחינת התיפקוד הכלייתי של החולים בסיכון: יש לבצע בחולים בסיכון בדיקת eGFR (על ידי בדיקת קראטנין בדם) ו\או (urine albumin creatinine ratio) בשתן בכדי לבחון תפקוד כלייתי. במידה ושתי בדיקות בטווח של 3 חודשים מעידות על קיום מחלה כרונית - יש לאבחן כחולה CKD. במידה ולא - יש לבצע בדיקות סדירות לחולים בסיכון.
- אבחון החולה הכלייתי: מתן אבחנה בתיק הרפואי של החולה בהתאם לבדיקות.
- הגדרת הסיכון וטיפול: רמות ה-UACR וה-eGFR מאפשרות להגדיר את רמת הסיכון של החולה. בהתאם לרמת הסיכון, ישנו heatmap ברור המנחה את הרופא מתי לעקוב, לאבחן, לטפל ולהתייעץ עם נפרולוג.
- ייעוץ נפרולוגי.
חלק ב':
חלקו השני של המסמך מסביר בקצרה ובפשטות אילו שינויים באורח החיים על המטופל לבצע, מהם הטיפולים המומלצים לטיפול בחולי כליות כרונים, בדיקות חשובות למעקב אחרי מחלת הכליות ומחלות נלוות, ולבסוף שיקולים לייעוץ נפרולוגי.
לעיון במסמך, לחץ/י כאן
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
נושאים קשורים: הודעות
